מיקרופדיה תלמודית:לול

הגדרת הערך - פתחים קטנים שהיו במקדש.

לול הוא פתח קטן (פירוש המשניות לרמב"ם מידות ד ה; כסף משנה בית הבחירה ד יב, בשמו; מאירי שם), ושאר הדברים שמתגלגלים מהם אל זולתם - למקומות אחרים - כגון חלונות (השורשים לאבן ג'נאח, לול), והוא מלשון "חלול" ונשמט ממנו אות חי"ת (מוסף הערוך, לול א).

כמה פתחים קטנים היו במקדש, שנקראו בלשון חכמים לול.

במערב קודש הקדשים

בתלמוד שנינו שלול קטן - כמין חלון פתוח (רש"י זבחים נה ב ד"ה לול), שאינו מגיע עד הרצפה (עזרת כהנים א א), ואינו רחב הרבה (עזרת כהנים שם ד ז) - היה אחורי-בית-הכפורת (ראה ערכו), כדי להכשיר את העזרה שאחורי בית הכפורת, לשחיטת קדשים-קלים (ראה ערכו. גמ' שם)^[1], שאין שוחטים קדשים קלים אלא בפתח אהל מועד - במשכן, או פתח ההיכל (ראה ערכו) במקדש (ראה ערך הנ"ל) - שנאמר: וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד (ויקרא ג ב), והלול חשוב פתח (כן משמע מתוספות שם ד"ה שנים), והפתוח לקודש הקדשים כפתוח לאהל מועד, שקודש הקדשים אינו גרוע ממנו (תוספות שם); אכן לסוברים שלמדים מן הכתוב להכשיר שחיטת קדשי קדשים בכל העזרה, ואין צריך דווקא בפתח אהל מועד (כן משמע מרמב"ם מעשה הקרבנות ה ד, על פי תוספתא זבחים (צוקרמאנדל) ז א, וגמ' שם נה א) כתבו אחרונים שלא היה לול אחורי בית הכפורת, שאין בו צורך (עזרת כהנים ה א, והר המוריה שם, בדעת הרמב"ם שם).

מיקום הלול

המקום שבו היה הלול, נחלקו בו ראשונים:

• יש סוברים שהיה בכותל קודש הקדשים (פירוש הרא"ש תמיד כז א, ומידות א א), פתוח ללשכה (ראה ערך לשכות) - או לתא (עזרת כהנים א א, בדעת הרא"ש) - שבצדו ממערב (פירוש הרא"ש שם ושם), והלשכה היתה פתוחה לעזרה כנגד הלול, שנמצאת העזרה רואה את קודש הקדשים, וכשירה לשחיטת קדשים קלים (פירוש הרא"ש שם ושם; תפארת יעקב מדות ד ג).

• ויש סוברים שהלול היה בכותל התא שאחורי קודש הקדשים, פתוח לאויר העזרה (רש"י זבחים נה ב ד"ה לול; כפתור ופרח ו, עמ' קט במהדורת בית המדרש להלכה בהתישבות), ובכותל קודש הקדשים לא היה פתח (כפתור ופרח שם), שלדעתם דין התאים כאהל מועד, שמותר לשחוט קדשים קלים כנגד פתחם (המגיה לימי שלמה עבודת יום הכפורים א ז; עזרת כהנים שם).

מידות הלול

גובה חלל פתח הלול, יש סוברים שהיה שמונה אמות (זבחים נה ב, לגירסתנו; עזרת כהנים א א, ושם ד ז; תפארת ישראל מידות ד ג, כח, ובציונים לציור בית המקדש סד); ויש סוברים שלא היה גבוה כל כך (כן משמע מהשיטה מקובצת שם יב, ורש"ש שם, לגירסתם בגמ').

רוחב הלול, יש סוברים שהיה ארבע אמות (תפארת ישראל שם ושם), כדי שייקרא פתח (תפארת ישראל מדות שם); ויש סוברים שהיה פחות מארבעה טפחים שהוא שיעור פתח (ראה ערך פתח); ויש סוברים שהיה ארבעה טפחים (עזרת כהנים ד ז).

פתח הלול

פתח הלול היה ללא דלת, ולפיכך נקרא "לול" (תפארת ישראל מדות ד ג, כח; כן משמע מעזרת כהנים ד ז); ויש שכתבו שהיתה תלויה בפתחו פרוכת כמידת הלול, כדי שלא יראו לתוך קודש הקדשים (עזרת כהנים שם).

השמירה

פתח הלול מבחוץ, נמנה בין המקומות שהלוים היו שומרים בהם בבית המקדש (ראה ערך בית המקדש: שמירתו. כן משמע ממידות א א, ופירוש הרא"ש שם; כן משמע מזבחים נה ב, ורש"י שם ד"ה והיינו), שמשום גודל קדושת פתח קודש הקדשים, קבעו שם שמירה (עזרת כהנים א א)^[2].

בעליה מעל קודש הקדשים

בעליה שהיתה מעל קודש הקדשים (ראה ערך גגין ועליות: בהיכל וקדש הקדשים) היו לולים - פתחים קטנים (פירוש המשניות לרמב"ם מידות ד ה; מאירי שם), ארובות (רש"י פסחים כו א ד"ה לול; המפרש מידות שם; מאירי פסחים שם; ברטנורא מידות שם) - פתוחים לקודש הקדשים, שבהם היו משלשלים - בעזרת חבלים (ברטנורא שם) - את האומנים, בתיבות, מהעליה לתוך קודש הקדשים - כשהיו צריכים לתקן דבר בקודש הקדשים (פירוש המשניות לרמב"ם מידות שם; מאירי פסחים שם, ומידות שם), או לטהרו (שלטי הגיבורים (שער אריה) יד; תבנית היכל ב רלו, בהגה"ה) - ולא היו האומנים נכנסים שלא בתיבות, כדי שלא יזונו עיניהם מבית קודש הקדשים (מידות שם; פסחים שם; רמב"ם בית הבחירה ד יג).

הרבה לולים היו סמוך לכותלי קודש הקדשים, וכל לול היה רחוק מחברו כדי הושטת יד (תפארת ישראל מידות שם, מח; עזרת כהנים שם), שבכל מקום בכותל קודש הקדשים שהיה צריך תיקון, היו משלשלים את האומנים מהלול שבאותו מקום (עזרת כהנים שם). הלולים היו סגורים בדלתות, שלא יוכלו לראות מהעליה לתוך קודש הקדשים (תבנית היכל שם; עזרת כהנים שם).

בתאים

התאים (ראה ערכו) העליונים משלושים ושמונה תאים שהיו סביב להיכל, בשלש קומות זו על גבי זו (ראה ערך תאים), היו עולים להם בלול, שנאמר במקדש שעשה שלמה: וּבְלוּלִּים יַעֲלוּ עַל הַתִּיכֹנָה וּמִן הַתִּיכֹנָה אֶל (מלכים א ו ח. כן משמע מהערוך, לול א ולול ב, ורד"ק מלכים שם, ויחזקאל מא ז, בפירוש השני, ורי"ד מלכים שם, בפירוש השני, ומאירי יומא יט א).

במהות הלולים, נחלקו ראשונים:

• יש מפרשים שהם כעין ארובות (ערוך שם ושם; רד"ק שם ושם, בפירוש השני; רי"ד שם), שהיו פתחים בגג התאים התחתונים פתוחים אל האמצעים, ובגג האמצעים פתוחים אל העליונים, וזה הוא ששנינו שבכל תא היה פתח לתא שעל גביו (מידות ד ג. רי"ד שם).

• ויש מפרשים שהיה בנין גבוה כמו עמוד עגול שמדרגות מקיפות אותו (רש"י מלכים שם; רד"ק שם ושם, בפירוש הראשון; רי"ד שם, בפירוש הראשון), ולפירוש זה לא היה שמו "לול", אלא "בלול" (רד"ק שם ושם, בפירוש הראשון)^[3].

במערבו של כבש

לול קטן היה במערבו של כבש (ראה ערכו), ואחת לשבעים שנה פרחי כהונה יורדים בו ומביאים יין קרוש שהוא דומה לעיגולי דבילה (רבי אלעזר בר צדוק בתוספתא סוכה (ליברמן) ג טו, ומעילה (צוקרמאנדל) א טז, וירושלמי סוכה ד ו, ובבלי סוכה מט א, ומעילה יא ב) - מן הנסכים שנשפכו שם - שלא יתמלאו השיתין (ראה ערכו) מן הנסכים (ראה ערכו. רש"י סוכה שם ד"ה ושורפין)^[4].

מקום הלול

במקום הלול, נחלקו הגירסאות:

• יש גורסים שהיה בין הכבש והמזבח (ברייתא סוכה שם ומעילה שם), ונחלקו ראשונים במקומו: יש מפרשים שהיה באויר שבין הכבש והמזבח בשמונה אמות במערב הכבש (רש"י סוכה שם ד"ה בין כבש); ויש מפרשים שהיה משוך לצד קרן מערבית של המזבח לאחר שכלה רוחב הכבש (כן משמע מתוספות מעילה יא א ד"ה לול).

• יש גורסים שהיה בין האולם והמזבח (תוספתא שם ושם, וירושלמי שם), וביארו אחרונים שהיינו בצד קרן מערבית של המזבח לאחר שכלה רוחב הכבש, ועליו שנינו: למטה ברצפה באותו קרן - מערבית דרומית של מזבח החיצון - היה שם אמה על אמה, וטבלא של שיש וטבעת היתה קבועה בה, שבו יורדים לשית ומנקים אותו (מידות ג ג, ורמב"ם בית הבחירה ב יב. עזרת כהנים שם).

• ויש סוברים שמחלוקת תנאים היא במקומו, שיש סוברים שהיה באויר שבין הכבש והמזבח, ויש סוברים שהיה בקרן מערבית דרומית (עזרת כהנים שם).

• ויש סוברים ששני לולים היו, והלול שבקרן מערבית דרומית היה של דם הקרבנות, ולא של הנסכים (קונטרס צורת הבית למהרי"ט על הרמב"ם שם יא, בשו"ת ופסקי מהרי"ט החדשים עמ' רנז; תבנית היכל יא סב, וסט בהגה"ה; לחם שמים בית הבחירה ב יא; תפארת ישראל שם, יכין כח ובועז ב).

הערות שוליים