מכון משפטי ארץ עפרה
|
|
מכון משפטי ארץ עפרה פועל בישוב עפרה שבחבל ארץ בנימין. הוא הוקם בחודש אלול תש"ם כאשר יעדו נקבע: מתן מענה תורני לשאלות העולות במשפט המודרני.
בראש הישיבה הפועלת במכון עומד רב היישוב עפרה, הרב אברהם גיסר .
בראש צוות המחקר של המכון עומד הרב ד"ר איתמר ורהפטיג.
נושאי המחקר[עריכה]
צוות המחקר של המכון "משפטי ארץ" חקר נושאים תורניים במטרה שהמשפט העברי יהיה למערכת חיה ומתפתחת במדינת ישראל. קהלי יעד הם: הציבור הרחב, דייני בתי הדין, לומדי המשפט העברי וכן חברי כנסת.
נושאי המחקר:
- חוזים על פי ההלכה - שמטרתו הגברת המודעות לחשיבות שבחתימה על חוזים על פי ההלכה, כתיבת חוזים שכאלה והפצתם בציבור הרחב.
- שו"ת משפטי ארץ - תשובות לשאלות בנושא דיני ממונות דרך אתר מורשת.
- חוות דעת לועדת חוקה - שותפות בדיונים על החוקה בועדות הכנסת תוך הצגת עמדת המשפט העברי, בשיתוף ארגון יסודות.
בנוסף, כתיבת ניירות עמדה בנושאים שונים, כתיבת מאמרים עיוניים ומעשיים, ועוד.
שירותי המכון[עריכה]
באתר המכון ניתן לקבל את השרותים הבאים:
- נספח הלכתי לחוזה עבודה עם קבלן
- מדריך לבא בשערי בית הדין
- מידע על בתי דין הפועלים בארץ
- חוזים על פי ההלכה
- שטר הלוואה ללא ריבית
- חוזה מכר דירה על פי ההלכה והחוק
- צוואה ע'פ ההלכה
- היתר עיסקא
- הסכם ממון בין בני זוג
- חוזה מכר רכב ע'פ ההלכה והחוק
קישור לשו'ת מכון משפטי ארץ באתר מורשת ובו מוצגות שאלות כגון על אינטרנט אלחוטי, חשש גזל, מילום מסמכים במקום העבודה ועוד.
דר' איתמר ורהפטיג[עריכה]
איתמר ורהפטיג החבר בצוות המחקר של "מכון משפטי ארץ" , בנוסף להיותו ומערכי תחומין נחשב לאחד המומחים לנושא המשפט העברי והאפשרות לשילובו בהחקיקה בישראל. יוזמה, אשר החלה בטרם הקמת מדינת ישראל על-ידי הרב הראשי דאז, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג[1]. בפועל היא היא נשארה בתחומי לימודי המשפט העברי באוניברסיטאות, בבתי הדין לממונות וכמקור השראה ב"חקיקה הישראלית".
הוא נולד בשנת תש"ג למשפחת משפטנים. אביו היה השר זרח ורהפטיג, אשר פעל לקידום החקיקה הדתית. דודו, דר' שילם ורהפטיג, כיהן כיועץ למשפט עברי ב"משרד המשפטים". הוא למד בישיבת כרם ביבנה, נפצע במלחמת ששת הימים, סיים דוקטורט, למד בישיבת הר עציון והיה לעורך תחומין- "תורה חברה ומדינה" בשנת 1980. חקר את כתבי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והוציא לאור חלק מכתביו. הוא מגדיר עצמו משועי לקחו של הרב זלמן נחמיה גולדברג.
הוא מכהן כדיין בבתי דין לממונות וסבור שהם נותנים מענה לתביעות פרטיות בתחומים: מכר-דירה, לקויי-בנייה, סכסוכי-שכנים, יחסי-עבודה ועוד. יש גם עלייה נעכרת של פניות של חברות עיסקיות, כולל חברות גדולות. במישור הארגוני יש "פורום בתי דין לממונות" ובו חברים הארגונים המפעילים בתי דחן לממונות.
דר' ורהפטיג מבחין בין המשפט העברי לבין משפט התורה. המשפט העברי כפי שהוא מכונה בעולם המשפטים בישראל [2]. נעשה בו שימוש ערב הקמת המדינה, מובנו היא קליטת אלמנטים מסויימים מהתחום המשפטי ההלכתי במשפט הישראלי בהתאם לרוח התקופה. לעומת זאת, משפט התורה מתיחס לקבלת המשפט התורני כמכלול ולא רק כמקור השראה.
מרבית פירסומיו מובאים בבטאונים הקשורים למשפט העברי. בין השאר:
- גלות כחלופה למאסר - בנושא: "ערי מקלט תהיינה לכם"
- השיטה הכלכלית לפי התורה - אתר דעת
- ורבים מעמי הארץ מתיהדים - אתר דף שבועי לפרשת השבוע של אוניברסיטת בר-אילן (כולל מאמרים נוספים מפי עטו)
הערות שוליים[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אודות מכון משפטי ארץ - מכון משפטי ארץ, עפרה
בית מדרש גבוה להלכה ומשפט
- אתר דין תורה - אתר האינטרנט של המכון
- מכון משפטי ארץ, באתר "סטנדר"
- מכון משפטי ארץ, באתר "דין תורה"
לקריאה נוספת[עריכה]
- עידו רכניץ, תנסו אותנו, מקור ראשון, כ"ו בשבט תשס"ט