מדינת ישראל

מדינת ישראל היא המדינה היהודית בארץ ישראל. הוקמה בה' באייר תש"ח, בעקבות החלטת עצרת האו"ם מ-29 בנובמבר 1947 על הקמת שתי מדינות: יהודית וערבית בתחומי פלשתינה המנדטורית.

אוכלוסיית 2008[עריכה]

ב-31 לדצמבר 2008 נאמדת אוכלוסיית ישראל בכ-7.373 מיליון תושבים . 75.5% הם יהודים (5.567 מיליון), 20.2% ערבים ( 1.487 מיליון) ו-4.3% אחרים (319 אלף) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

במהלך 2008 גדלה אוכלוסיית ישראל בכ- 1.8%. מאז 2003 אחוז הגידול של אוכלוסיית ישראל נשאר יציב ברמה של 1.8% לשנה.

סה"כ נוספו לאוכלוסיית ישראל בשנת 2007 כ- 129,500 נפש. 92% מהגידול כתוצאה מריבוי טבעי (במהלך 2008 נולדו כ-157 אלף תינוקות ונפטרו כ-38 אלף איש), והשאר (כ-8%) ממאזן הגירה . משקלו של מאזן ההגירה מסך הגידול ירד בהשוואה לשנה שעברה (12%) כתוצאה מירידה של 25% במספר העולים שהגיעו בשנת 2008 בהשוואה ל-2007. (13,500 עולים חדשים, לא כולל אזרחים עולים ב-2008 בהשוואה ל- 18,000 עולים בשנת 2007). האוכלוסייה כיום(2022) היא 9.5 מליון תושבים.

חלוקה מינהלית[עריכה]

ערך מורחב - מחוזות ונפות במדינת ישראל

מדינת ישראל מחולקת למחוזות ולנפות. החלוקה היא מינהלית ומטרה לארגן את מתן השירותים הממשלתיים לציבור. אין לה משמעות גאוגרפית.

המדינה מחולקת לשש מחוזות: ירושלים, הצפון, חיפה , המרכז, תל אביב, הדרום ואזור יהודה ושומרון. כל אזור מחולקת לנפות. פריסת משרדי הממשלה בארץ מתבצעת לפי המחוזות, ובמידת הצורך, גם לפי הנפות. ערי המחוזות הן: ירושלים, נצרת, חיפה, רמלה, תל אביב ובאר שבע. ערי הנפה נמצאות, בדרך כלל, בעיר אשר על שמה הנפה. הלשכה המרכזית לסטטיסיקה מקבלת את הנתונים ממשרד הפנים ומפרסמת אותם באתר האינטרנט שלה , בירחונים והשנתון סטטיסטי. להלן נתונים נבחרים על המחוזות ועל הנפות.

כל האוכלוסייה - ממוצע 2007 - באלפים ^[1]

המחוז	אוכלוסייה	באחוזים
סך הכל	7.180	100 [2]
ירושלים	880	12
הצפון	1213	17
חיפה	868	12
מרכז	1710	24
תל אביב	1210	17
דרום	1029	14
יהודה ושומרון	269	4

קיום מצוות יישוב הארץ הכללית[עריכה]

ערך מורחב - יישוב ארץ ישראל

שלוש השבועות[עריכה]

בהקמת מדינת ישראל כרוכה השאלה ההלכתית, האם בעליה לארץ והקמת מדינה ישנה עבירה של שלוש השבועות. יש הסבורים כי הקמתה אינה כרוכה בעבירה על השבועות מכיון שהוקמה בהסכמת האו"ם. יש החולקים וסוברים כי מכיון שהדבר נעשה על ידי לחץ, וגם בהתנגדות עמים אחרים (כמו ארצות ערב) הדבר כרוך באיסור החמור של התגרות באומות, עליה מפורש עונש חמור ביותר בגמרא כתובות דף ק"י. ישנם הסבורים כי מותר לעבור על השבועות מכיון שגם אומות העולם עברו על השבועה "שלא ישתעבדו בישראל יותר מדי". והדבר נתון במחלוקת חריפה בין הפוסקים.

ישנם רבים הסוברים, כי מדינת ישראל, כרוכה בהתגרות באומות ובדחיקת הקץ, שהם שנים מתוך שלושת השבועות^[3] שהשביע הקדוש ברוך הוא את בני ישראל. מסיבה זו אין לה כל תוקף הלכתי כדין "מלכות" על פי התורה, שהרי "כל מאי דעביד רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני",^[4] כלומר דבר האסור על פי התורה אין לה כל תוקף הלכתי.

פוסקים אלו מציגים את העובדה כי החל משנת תרפ"ט בה החלו להשמע הדיבורים אודות הקמת המדינה החלה ההסתה הגדולה נגד לעם ישראל, הן בארצות מדינות הערביות, הן במדינות אירופה - דבר שהסתיים באובדנן של שבעה מליוני יהודים הי"ד, והן בקרבות התמידיות נגד ארץ ישראל דבר הנמשך עד היום.

ערכה הרוחני האידאלי של מדינת ישראל[עריכה]

מרן הרב קוק הגדיר את מדינת ישראל ההולכת וקמה כיסוד כיסא ה' בעולם^{(דרוש מקור)}. מרן הגרי"ז הגדיר את מדינת ישראל כעבודה זרה, והחזו"א הדירה כעומק הגלות.

תהליך הגאולה[עריכה]

ערך מורחב - אתחלתא דגאולה

יש הרואים במדינת ישראל חלק ושלב בתהליך הגאולה, והם מבססים את דברים על מקורות רבים, ובהם:

• "אין לך קץ מגולה מזה" (סנהדרין צח.).
• בספר דניאל (דניאל ח, יג-יד) נאמר: "אֶשְׁמְעָה אֶחָד קָדוֹשׁ מְדַבֵּר וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ לַפַּלְמוֹנִי הַמְדַבֵּר עַד מָתַי הֶחָזוֹן הַתָּמִיד וְהַפֶּשַׁע שֹׁמֵם תֵּת וְקֹדֶשׁ וְצָבָא מִרְמָס. וַיֹּאמֶר אֵלַי עַד עֶרֶב בֹּקֶר אַלְפַּיִם וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְנִצְדַּק קֹדֶשׁ." יש המבארים^{(דרוש מקור)} את הפסוק שאלפיים ושלש מאות שנים אחר תקופתו של דניאל תחל תקופת "ערב בוקר" - היא "ערב גאולה" (שהגאולה נמשלה לבוקר‏^[5]). סוף תקופת גלות בבל היא בשנת 3408 לבריאת העולם (ע"ז י. ורש"י שם). 2300 שנה אחרי גלות בבל היא שנת 5708 לבריאת העולם - ה'תש"ח^[6]. ואכן בפירוש אבן יחיא על פסוקים אלה בדניאל מציין את שנת "ה' ת"ש מעט פחות מעט יותר" כשנה שבה יוכלו ישראל לשוב לארץ ישראל.
• גם בספר 'נהרי אש' לרבי אברהם שמעון הלוי הורוויץ (עמוד קסג) מציין על פי פסוקים אלה בדניאל את שנת ה תש"ח כשנת קיום נבואת דניאל^[7]. על פי זה, נאמר בדניאל שתקופה זו המתחילה בשנת ה'תש"ח היא תקופת "ערב בוקר".
• רמ"ד וואלי בספר הליקוטים, עמוד רל, כותב וז"ל: "ענין אמרם ז"ל אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או בדור שכולו חייב זה דווקא קודם זמנו שהוא בחצי האלף השישי ערב שבת קודם חצות אבל בחציו ממש שהוא בחצות של ערב שבת והוא סוד בעתה שאמר הכתוב אז צריך שיבוא על כל פנים בדור כמו שהוא ויתוקן בעל כרחו ואלו חבלי משיח כי צריך בלי ספק שתתעורר קדושתו של יום השבת ותתחיל להתנוצץ להופיע במנוחתו של ערב שבת בחצות ממש לתשלום א"ל שעות של חסד א"ל כל היום ולחכימיא ברמיזא". דבריו מתייחסים לנאמר ספר פרי עץ חיים - שער הסליחות - פרק ח: "כבר כתבנו שהקדושת שבת מתחלת משעה ו' מיום ו', והם ז' שעות עד הלילה, וכ"ד שעות של יום שבת עצמו, הרי ל"א, נגד חסד אל כל היום, והם ל"א שעות, וזה אל מלך יושב על כסא רחמים, שכל שעות אלו יושב על כסא רחמים, וזהו יום הששי ויכולו, ר"ל מסוף שעה ה', דהיינו מתחלת שעה י', מתחלת קדושת שבת ובחול יושב על כסא דין". ^[8].

ראו גם[עריכה]

• יישוב ארץ ישראל
• יום העצמאות

לקריאה נוספת[עריכה]

• הרב חיים נבון, תפישתו הציונית-דתית של הרב סולובייצ'יק, מתוך: צוהר כ"ב (תמוז תשס"ה) עמ' 159-170

קישורים חיצוניים[עריכה]

• מפת ארץ ישראל בעת הקמת מדינת ישראל עם חתימות יושבי ראש הועדה לשביתת נשק (מצידנו משה דיין) על תוואי הקו הירוק

מאמרים וקישורים תורניים

• הערה על הספר ויואל משה (המעיין)
• הרב אברהם וייס, ביאור השבועה שלא יעלו בחומה "ביד חזקה"
• ברכה על הקמת המדינה
• הרב נתן צבי פרידמן, מדינת ישראל לאור ההלכה (אתר דעת)

הערות שוליים[עריכה]