מכירת יוסף

יעקב אבינו אהב את יוסף באופן מיוחד ועשה לו כתונת פסים, יוסף חלם שאחיו והוריו משתחווים לו - כל אלו הובילו לכך שאחיו קינאו בו ושנאו אותו, ומכרו אותו לעבד במצרים, וגרמו לאביו להבין שהוא מת.

זהו אחד החטאים הקשים והחמורים בתולדות עם ישראל. עמוס רומז עליו כסיבת גלות בבל - "על מכרם בכסף צדיק", והמדרש קושר את הריגת עשרת הרוגי מלכות במהלך הדורות עם מכירת יוסף. בפועל המכירה הובילה לעלייתו למלוכה במצרים כדברי יוסף: "לא אתם מכרתם אותי הנה כי הא-לוקים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו", להצלתו את העולם ומשפחתו מרעב כדברי יוסף: "כי למחיה שלחני הא-לוקים לפניכם, כזה שנתיים הרעב בארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר", לירידת משפחתו למצרים, ולשעבוד עם ישראל במצרים כיישום של דברי הקב"ה לאברהם בברית בין הבתרים, כלשון המדרש: ". מכירת יוסף מהווה שפל במצבה של משפחת יעקב, כאשר יוסף עבד, אביו חושב שהוא מת ומתאבל עליו, ויהודה ושאר אחיו חווים רגשות אשמה, אך מתוך המשבר צומחים שני מנהיגים - יהודה ויוסף. למעשה, המתח בין יוסף ליהודה הופך בהמשך למתח בין השבטים, ולשני מלכויות נפרדות - מלכות ישראל ומלכות יהודה, ואף לעתיד לבוא יהיו שני משיחים: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. יחזקאל מתנבא שבעתיד תהיה אחדות בין עץ יוסף ועץ יהודה.

סדר האירועים[עריכה]

רקע[עריכה]

אהבת יעקב את רחל מלאה, יחד עם עקרותה של רחל ומותה בלידת בנימין - כל אלו הם רקע לאהבתו המיוחדת של יעקב ליוסף, והיחס המועדף שהוא נותן לו. אהבה זו מייצרת קנאה אצל אחיו, חלומות יוסף על השתחוויתם לו מגדילה את הקנאה לשנאה, ומובילה לרצון להרגו, ובפועל למכירתו.

אהבת יעקב את רחל[עריכה]

מתחילה, בשעה שיעקב בורח מעשיו אחיו אל משפחת אמו, הוא ראה את רחל בת דודתו באה עם הצאן של אביה, הוא גלל אבן כבדה שהרואים אינם מסוגלים לגלול אות אלא כולם יחדיו, השקה את הצאן ונשק לרחל. לאחר חודש שיעקב עבד אצל לבן, לבן הציע לו משכורת -ויעקב ביקש לעבוד שבע שנים על-מנת לקבל את רחל, "ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה". גם לאחר שלבן מרמה את יעקב ונותן לו את לאה, והם מסכמים שהוא יקבל את רחל לאחר שבעת ימי המשתה, תמורת שבע שנות עבודה נוספות, נאמר: "ויאהב גם את רחל מלאה". אפילו לאחר שהקב"ה מתערב ופותח את רחמה של לאה: "וירא ה' כי שנואה לאה, ויפתח את רחמה ורחל עקרה", ואף לאה סוברת ש"עתה ילווה אישי אלי כי ילדתי לו שלושה בנים" - עדיין כנראה יעקב אוהב את רחל מלאה. בסופו של דבר גם רחל יולדת בן - יוסף, שלאחריו יעקב מבקש מלבן ללכת חזרה לארץ כנען, אך הוא מתעכב שש שנים נוספות, מיד לאחר כניסתם לארץ - רחל יולדת בן שני - בנימין, אך היא מתה תוך כדי הלידה. מותה של רחל האהובה - מוביל לכך שאהבת יעקב אליה נמשכת אל בנה יוסף ביתר שאת, כפי שהוא אומר בהמשך לאחר

אהבת יעקב את יוסף[עריכה]

חלומות יוסף[עריכה]

מכירת יוסף[עריכה]

יעקב שולח את יוסף לראות מה שלום אחיו.

עיונים[עריכה]

האם האחים מכרו את יוסף?[עריכה]

רשב"ם סובר שהמדינים הם אלו שהעלו את יוסף מהבור ומכרו אותו לישמעלים, על בסיס הפסוק: "ויעברו אנשים מדינים סוחרים, וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור, וימכרו את יוסף לישמעלים בעשרים כסף", ואילו האחים רק רצו למכור אותו, אך לא עשו זאת בפועל. רש"י סובר שאכן המדינים אינם הישמעלים, אך האחים העלו את יוסף ומכרוהו למדינים ואלו לישמעאלים: ד"ה ויעברו אנשים מדינים: זו היא שיירא אחרת, והודיעך הכתוב שנמכר פעמים הרבה. ד"ה וימשכו: בני יעקב את יוסף מן הבור וימכרוהו לישמעאלים, והישמעאלים למדינים, והמדינים למצרים. אב"ע סובר שמדינים וישמעלים הם שמות שונים לאות שיירה. ד"ה ויעברו: וכאשר עברו עליהם הישמעאלים הסוחרים כי המדינים יקראו ישמעאלים וכן אמר על מלכי מדין כי ישמעאלים הם (שופטים ח' כ"ד).

רמב"ן מבאר עיקרון שמאפשר למצוא מוצא לסתירות: "וכל מעשה בכתוב, פעם יספר אותו במושל המצוה בו, ופעם בשליח שיעשנו בידו, כענין שנאמר (דברים י"א ז') "את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה", וכתוב אחר (שם ל"ד י"ב) "אשר עשה משה לעיני כל ישראל". וכן אמר (מלכים א' ז' נ"א) "ותשלם כל המלאכה אשר עשה המלך שלמה", וחירם עשאה, כדכתיב (שם ז' י"ד) "ויבא אל המלך שלמה ויעש את כל מלאכתו". וביוסף עצמו אמר (להלן ל"ט כ"ב) "את כל אשר עושים שם הוא היה עושה" - נותן המעשה למצווה בו ולעושה אותו."