ראש (מנהיג)

ראש - מנהיג. אדם שמוביל את הציבור, ושדעתו מכריעה בשאלות הציבוריות.

במקרא ומפרשיו[עריכה]

וַיִּבְחַר משֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל הָעָם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת - ספר שמות פרק יח, כה.

(ד) וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית אֲבֹתָיו הוּא: (ה) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יַעַמְדוּ אִתְּכֶם לִרְאוּבֵן אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר: (ו) לְשִׁמְעוֹן שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי: (ז) לִיהוּדָה נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב: (ח) לְיִשָּׂשׂכָר נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר: (ט) לִזְבוּלֻן אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן: (י) לִבְנֵי יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד לִמְנַשֶּׁה גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָהצוּר: (יא) לְבִנְיָמִן אֲבִידָן בֶּן גִּדְעֹנִי: (יב) לְדָן אֲחִיעֶזֶר בֶּן עַמִּישַׁדָּי: (יג) לְאָשֵׁר פַּגְעִיאֵל בֶּן עָכְרָן: (יד) לְגָד אֶלְיָסָף בֶּן דְּעוּאֵל: (טו) לְנַפְתָּלִי אֲחִירַע בֶּן עֵינָן: (טז) אֵלֶּה קְריּאֵי \{קְרוּאֵי\} הָעֵדָה נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל הֵם: - ספר במדבר פרק א

(ד) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה ספר במדבר פרק יד. תרגום אונקלוס - "ואמרו גבר לאחוהי נמני רישא ונתוב למצרים".

וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה הַמִּדְיָנִית כָּזְבִּי בַת צוּר רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית אָב בְּמִדְיָן הוּא - ספר במדבר פרק כה, טו.

(טו) וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם: (טז) וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ: - ספר דברים פרק א.

(יז) וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הֲלוֹא אִם קָטֹן אַתָּה בְּעֵינֶיךָ רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָתָּה וַיִּמְשָׁחֲךָ יְדֹוָד לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל - ספר שמואל א פרק טו

(יג) וַיַּכְרֵת יְדֹוָד מִיִּשְׂרָאֵל רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמוֹן יוֹם אֶחָד: (יד) זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים הוּא הָרֹאשׁ, וְנָבִיא מוֹרֶה שֶּׁקֶר הוּא הַזָּנָב: - ספר ישעיה פרק ט.

(טו) וְלֹא יִהְיֶה לְמִצְרַיִם מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמוֹן - ספר ישעיה פרק יט.

(ב) בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל גּוֹג אֶרֶץ הַמָּגוֹג נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל וְהִנָּבֵא עָלָיו: (ג) וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱדֹוִד הִנְנִי אֵלֶיךָ גּוֹג נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל: - ספר יחזקאל פרק לח.

(א) וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי: (ב) וְנִקְבְּצוּ בְּנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו וְשָׂמוּ לָהֶם רֹאשׁ אֶחָד וְעָלוּ מִן הָאָרֶץ כִּי גָדוֹל יוֹם יִזְרְעֶאל. ספר הושע פרק ב.

אביי ורבא ורבי זירא ורבה בר מתנה, היו יושבים, והיו צריכים ראש. אמרו כל שיאמר דבר ולא ייפרך - יהיה הראש. של כולם נפרך, של אביי לא נפרך. ראה אותו רבה שגבה ראשו. אמר לו: נחמני, פתח! - על פי מסכת הוריות דף יד עמוד א. ובתוספות הרא"ש שם: אביי ורבא ורב זירא ורבה בר מתנה היו יושבים ביחד, והיו צריכים ראש, כלומר, היו צריכים למנות ראש עליהם לאותה שעה, כדי שישנה להם, ויסדר להם משניות וברייתות, והם יקשו לו והוא מתרץ, ולפי שהיו כולם חכמים ונבונים גדולים וראויים להיות ראשים, ולא היה מהם כפוף לחבירו, ולא היה אפשר לאחד מהם למנות את השני, כדי שלא יתקנא בו השלישי או הרביעי. לפיכך, אמרו "כל מי שיאמר דבר ולא ייפרך, יהיה הראש. אמרו כל אחד מהם דבר. של כולם נפרך, ואילו של אביי, לא נפרך. ראה אותו רבא את אביי שגבה ראשו. כלומר, ראה לו הרמת ראש וצהלת פנים מחמת שלא נפרכו דבריו, אמר לו נחמני פתח ואמור, דרוש לפנינו, שמן השמים פסקו לך גדולה!