מעין חרוד

שדה מערכה : לרגלי הר הגלבוע המעיין ובאופק גבעת המורה - המקור:ויקישיתוף, צילם"אור

מעין חרוד הוא מעין המים המתוקים היחיד באזור. המעין נמצא במזרח עמק יזרעאל, דרומית לכביש עפולה-בית שאן ((מס' 71)), ליד המושב גדעונה.

המעין נובע מתוך מערה במורד הר הגלבוע, 37 מטר מתחת לפני הים. מהמערה הוא זורם לתוך ברכה, אשר בסיסה הוא עתיק יומין. מהגן הלאומי מי המעין עוברים לשימוש חקלאי העמק. המערה ממנה נובע המעין מכונה "מערת גדעון" על שם גדעון הנביא(ראו להלן).

זאב וילנאי כתב בספרו משנת 1941 כי המעיין מפיק 16 אלף מטר מעוקב מים ב-24 שעות והיא יוצרת סביבה ביצה גדולה.

בעשור הראשון להקמת המדינה הייתה שפיעת המעין 4.7 מיליון קוב לשנה בממוצע. לאחר מכן, בעקבות הקידוחים ירדה השפיעה בצורה חדה ^[1]

במדרון שמעל למעין ניצב "בית חנקין שהפך ל"מוזיאון לראשית ההתיישבות בעמק" המציג את פועלו של יהושע חנקין ברכישת אדמות ארץ ישראל. חנקין היה הגואל של אדמות עמק יזרעאל ועל שמו כפר יהושע במערב העמק. הוא ואשתו קבורים במקום.

מחצר בית חנקין מבט עמק יזרעאל המזרחי ועל ורמות הגליל התחתון. בסמוך לבית נמצאת האנדרטה לזכרם של בני העמק שנפלו במערכות ישראל.

עין חרוד קרועה בערבית "עין ג'לוד" - מקום בה היה קרב במאה ה-13 בו ניצחו המוסלמים-הממלוכים את הסולג'וקים.

מלחמת גדעון[עריכה]

מעין חרוד מוזכר גם במלחמת גדעון הנביא במדינים. הם וכל "בני קדם" פלשו לעמק יזרעאל כפי שמתואר בספר שופטים : "וְהָיָה אִם-זָרַע יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי-קֶדֶם וְעָלוּ עָלָיו. וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת-יְבוּל הָאָרֶץ עַד-בּוֹאֲךָ עַזָּה וְלֹא-יַשְׁאִירוּ מִחְיָה בְּיִשְׂרָאֵל וְשֶׂה וָשׁוֹר וַחֲמוֹר (ו',ג'-ד'). ובהמשך הם עברו וחנו בעמק יזרעאל:"וְכָל-מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי-קֶדֶם נֶאֶסְפוּ יַחְדָּו וַיַּעַבְרוּ וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל" (ל"ג).

התגובה של גדעון הייתה:"וַיַּשְׁכֵּם יְרֻבַּעַל הוּא גִדְעוֹן וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּחֲנוּ עַל-עֵין חֲרֹד וּמַחֲנֵה מִדְיָן הָיָה-לוֹ מִצָּפוֹן מִגִּבְעַת הַמּוֹרֶה בָּעֵמֶק"(ז',א'). וכאן הגיע תפקידו של המעיין: "וַיּוֹרֶד אֶת-הָעָם אֶל-הַמָּיִם וַיֹּאמֶר ה' אֶל-גִּדְעוֹן כֹּל אֲשֶׁר-יָלֹק בִּלְשׁוֹנוֹ מִן-הַמַּיִם כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב תַּצִּיג אוֹתוֹ לְבָד וְכֹל אֲשֶׁר-יִכְרַע עַל-בִּרְכָּיו לִשְׁתּוֹת: וַיְהִי מִסְפַּר הַמְלַקְקִים בְּיָדָם אֶל-פִּיהֶם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ וְכֹל יֶתֶר הָעָם כָּרְעוּ עַל-בִּרְכֵיהֶם לִשְׁתּוֹת מָיִם: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-גִּדְעוֹן בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ הַמְלַקְקִים אוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם וְנָתַתִּי אֶת-מִדְיָן בְּיָדֶךָ וְכָל-הָעָם יֵלְכוּ אִישׁ לִמְקֹמוֹ"(ה'-ז') וכך נבחרו 300 החיילים אשר ייצאו למערכה ויינצחו את המדינים.

מורשת הקרב[עריכה]

גליה דורון, בספרה לטייל עם התנ"ך^[2] מאזכרת את כיצד נשמר הקרב בתודעה הלאומית ומביאה על כך את המקורות הבאים:

• " כִּי אֶת עֹל סֻבֳּלוֹ וְאֵת מַטֵּה שִׁכְמוֹ שֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ בּוֹ הַחִתֹּתָ כְּיוֹם מִדְיָן"([[ספר ישעיהו]], ט',ג'). פרשני מקראות גדולותמבארים פסוק זה, אשר מתייחס לנצחונו של גדעון על מדין. באופן דומה הקב"ה יישבור ביום הדין את סנחריב מלך אשור, אשר נוגש בישראל ווהיה למשא עליו.
• "וְעוֹרֵר עָלָיו ה' צְבָאוֹת שׁוֹט כְּמַכַּת מִדְיָן בְּצוּר עוֹרֵב וּמַטֵּהוּ עַל-הַיָּם וּנְשָׂאוֹ בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם" " (ספר ישעיהו, י',כ"ו). רש"י מבאר :"שנהרגו בלילה אחד, והמלכחם שברחו מהם ונמחטו, נהרג עורב בצור חורב, אף זה (מלך אשור) , כשאר יישוב לביתו ימות שם בחרב. וכך היה, בניו היכו אותו בחרב (ספר ישעיהו,ל"ז,ל"ח).
• "עֲשֵׂה-לָהֶם כְּמִדְיָן כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן. נִשְׁמְדוּ בְעֵין דֹּאר הָיוּ דֹּמֶן לַאֲדָמָה. שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵמוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כָּל-נְסִיכֵמוֹ" ([[ספר תהילים]], פ"ג,י'-י"ב). הפרשנים מבארים כי באותו יום נעשה נס גדול ודי היה בשלוש מאות אנשים על מנת להכות את כל מחנה מדין אשר היה "כדי ארבה לרוב ולהם ןלגמליהם אין מספר"([[ספר שופטים]], ו',ה').

ובעת החדשה, צעירי זכרון יעקב הקימו בשנת 1913 אגודה חשאית בשם "הגדעונים" אשר מטרתהייתה לשמור על החיים, הרכוש והכבוד של בני המושבה.

בשנת 1937, בימי המנדט הבריטי, הוקמה יחידת קשר רדיו של "ההגנה" בשם "הגדעונים", שהייתה אמונה על קיום קשר הרדיו בין הארץ לחו"ל, באמצעות אוניות או מתחנות ביבשה.

"אורד צ'ארלס וינגייט" אשר סייע להגנת היישובים היהודיים בעמק יזרעאל ראה צורך לאמץ את שיטות הלחימה של גדעון. הוא אפילו הקים - באפריקה אמנם - יחידת גרילה בשם "כוח גדעון" (על שם השופט גדעון).

לקריאה נוספת[עריכה]

• זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל - חיפה העמקים הגליל החרמון, הוצאת "תור" - ארץ ישראל, ירושלים תש"ח - 1948

הערות שוליים[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

• נדב מן, עין חרוד:בראשית היו מים - YNET
• אתר הגן הלאומי

• החברה להגנת הטבע, מעיינות ונחלים בישראל 2008 - דוח החברה להגנת הטבע על מצב המים במעיינות ובנחלים