מעמר

איסוף גידולי קרקע תלושים במקום גידולם. אחת מל"ט אבות מלאכות האסורות בשבת.

דוגמאות למלאכה[עריכה]

מלאכת מעמר היא מלאכת איסוף התבואה הקצורה לעומרים או ערמות. וכן האוסף פירות שנקטפו לתוך ארגזים או לערמה, עובר על מלאכת מעמר. וכן האוסף ענפים או קנים קצוצים כדי שיוכל להבעיר בהם אש, עובר על מלאכת מעמר.

גידולי קרקע ומקום גידולו[עריכה]

אין המלאכה אסורה מהתורה אלא בדבר שגדל מהקרקע ובמקום גידולו, שכן מלאכת איסוף היבול נעשית במקום הגידול.

אולם יש מינים, כגון תאנים שרוצים לעשות מהם עיגול של דבלה, שמלאכת איסופם וקיבוצם נעשית בשני שלבים, הראשון בשדה והשני במקום אחר, ושני השלבים אסורים מהתורה.

האוספם בשדה עובר על מלאכת מעמר, והמקבצם ומדביקם כדי לעשות מהם עיגול דבלה, אפילו אם עשה זאת בבית, עובר על איסור תורה של תולדת מעמר, מפני שכך דרך מלאכת עשיית הדבלות - בבית (שו"ע שמ, י; מ"ב לח; וע' מנו"א ח"ב ה, ב).

סייגים למלאכת מעמר[עריכה]

נתפזרו לו פירות בחצר, אחד הנה ואחד הנה, אע"פ שנתפזרו שלא במקום גידולם ואין באסיפתם מלאכת מעמר, מכל מקום אסרו חכמים לאוספם, משום "עובדין דחול", שזה נראה כמעשה של חול.

אבל רשאי לאסוף מעט פירות ולאוכלם. ואם הפירות נפלו למקום אחד, אף שנתפזרו מעט, מותר לאוספם לסל. ואם נפלו לתוך חצץ ועפר, אפילו נפלו במקום אחד, אסור לאוספם לתוך הסל מפני שהוא דומה למלאכת בורר, אלא מלקט אחד אחד ואוכל (שו"ע שלה, ה).

אף שמלאכת מעמר מהתורה היא רק בדברים שצומחים מהקרקע, אסרו חכמים לקבץ מלח ממשרפות המלח, כיוון שהוא דומה במידת מה לגידולי קרקע, והדבר נראה כמלאכת מעמר (שו"ע שמ, ט). ועל פי זה הורו כמה אחרונים שאסור לאסוף ביצים שהוטלו בערב שבת (קצוה"ש, אגלי טל ס"ו בשם או"ז, מנו"א ה, 20. ובשבט הלוי ח"ד טל, מיקל).

נשתנתה צורתו[עריכה]

מלאכת מעמר היא מלאכת איסוף היבול מהשדות, אבל מיני צומח שנשתנו מבריאתם אין בהם יותר איסור מעמר, לפיכך מותר לדבק יחד פירות שנתבשלו, ובגדים העשויים ממיני צומח, שהואיל ונשתנו אין באיסופם איסור מעמר (ערוה"ש שמ, ג).