מצוות זכירת מעשה עמלק
|
|
מצות הזכרת מעשיו הרעים של עמלק, שנאמר (דברים כה, יז): "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים", ואמרו חז"ל (תורת כהנים פרשת בחוקותי; מגילה יח, א): "זכור את אשר עשה לך עמלק, יכול בלבבך, כשהוא אומר 'לא תשכח' הרי שכחת הלב אמורה, הא מה אני מקיים 'זכור' שתהא שונה בפיך".
בשבת שלפני פורים, קוראים בתורה את פרשת זכור (דברים כה, יז - יט), שתוכנה הוא זכירת מעשה עמלק (ראה: ארבע פרשיות). יש אומרים שחיוב קריאת פרשת זכור הוא מן התורה, ויש אומרים שהוא מדרבנן.
בטעם הדבר שהצריכו לקרוא פעם אחת בשנה, כתבו האחרונים לפי שנאמר "לא תשכח", "ושכחה היא לאחר שנים עשר חודש" (כמו שאמרו ש"אין המת משתכח מן הלב אלא לאחר שנים עשר חודש").
מצות הזכרת עמלק בכל יום[עריכה]
הרמב"ם (מלכים ה, ה) פוסק כי חיוב מצוות זכירת עמלק חלה תמיד "לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו" וכן כתב בספר המצוות כי יש לזכור את מעשיו "בכל עת ועת". לפי שיטה זו, יש הנוהגים להזכיר את מעשה עמלק בכל יום כאחת מחיובי הזכירות היומיות [1].
מנגד, ספר החינוך (מצווה תרג) אמר שמהתורה אין למצווה זמן קבוע והחיוב הוא רק שלא תשכח שנאתו. לשיטתו אין חיוב להיזכר במעשה עמלק בכל פעם, אלא מספיק פעם בשנה או אף פעם בשלוש שנים ולכן "די לנו בזה לזכור העניין פעם אחת בשנה, או שתי שנים ושלוש". אמנם, נראה שגם לדבריו מקיימים את המצווה בכל פעם שמזכירים את מעשה עמלק, אם כי החיוב הוא רק פעם בשנה [2].
המגן אברהם בהלכות קריאת שמע כתב בשם האר"י שמצוות עשה לזכור שש זכירות ואחת מהן היא זכירת עמלק. שש הזכירות הודפסו בסידורים בסוף תפילת שחרית. המגן אברהם ממליץ לחשוב על זכירות אלו בשעת אמירת מילים מסוימות בברכה שלפני קריאת שמע. מדבריו שם יוצא שאין זה חיוב מן התורה כל יום (כמו שדייק כן האגרות משה) אך על כל פנים יוצא שהוא ממליץ לנהוג להזכירם בכל יום.