מצוות כתיבת ספר תורה
|
|
מצוות כתיבת ספר תורה' היא המצווה האחרונה מתרי"ג המצוות. וכך נאמר בספר החינוך: ה מביא את לשון הרמב"ם :"מצות עשה על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו שנאמר: 'עתה כתבו לכם את השירה' (דב' לא יט), כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה זו, לפי שאין כותבים את התורה פרשיות פרשיות. ואף על פי שהניחו לו אבותיו ספר תורה מצווה לכתוב משלו, ואם כתבו בידו הרי הוא כאילו קבלה מהר סיני. ואם אינו יודע לכתוב, אחרים כותבים לו. וכל המגיה ספר תורה ואפילו אות אחת הרי הוא כאילו כתבו כולו".
ונותן הסבר למצווה: ה' צונו להיות כל אחד ואחד מבני ישראל ספר תורה מוכן אצלו שיוכל לקרות בו תמיד ולא יצטרך ללכת אחריו לבית חברו, למען ילמד ליראה את השם ... ואף על פי שהניחו לו אבותיו, למען ירבו הספרים בינינו ונוכל להשאיל מהם לאשר לא תשיג ידו לקנות, וגם למען יקראו בספרים חדשים פן תקוץ נפשם בקראם בספרים הישנים שיניחו להם אבותי".
ד"ר אלכסנדר קליין, מהמחלקה למתמטיקה ב"אוניברסיטת בר-אילן", בגליון פרשת השבוע :"פרשת ניצבים - וילך, תשנ"ט" מתיחס למצות כתיבת ספר תורה. לאחר סקירת הפירושים הוא מצטט את "בעל חיי אדם" האומר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שעדיף אף לתמוך בלומדי תורה מאשר להוציא סכומים נכבדים לכתיבת ספר תורה. אם כוונת המצווה היא להרבות לימוד התורה ולעודד אותה, יש למצוא בכל תקופה את הדרכים המתאימות ביותר לשם קיום כוונת המצווה, אף במחיר ביטול המצווה".
תחילה הוא מסכם את ההלכה הידועה: "הרמב"ם ובעל ספר החינוך בעקבותיו סבורים א"כ, שקיימת מצוות עשה לכתוב ספר תורה, ומצווה זו מוטלת על כל יהודי זכר. לפי ספר החינוך, טעם המצווה הוא שירבו ספרי תורה, כדי להקל על לומדי התורה ולעודדם".
אך הוא מעורר שתי שאלות:
- איך אפשר להבין מהפסוק "ועתה כתבו לכם את השירה" שמדובר בתורה כולה ולא בשירת האזינו בלבד, כמו שאמנם רש"י מפרש על אתר?
- איך יש לקיים למעשה את המצווה הזאת בימינו, כאשר הטעם שניתן על ידי ספר החינוך אינו רלוונטי עוד?
נציג את עמדתו לשאלה השנייה בלבד: הרא"ש סבור שעפ"י הנסיבות בזמנו, ועל אחת כמה וכמה בזמננו אין להבין את המצווה לכתוב ספר תורה כמשמעה, אלא יש להתאימה לתנאי התקופה. כיוון שהפסיקו להשתמש בספרי תורה לשם לימוד התורה, יש לכתוב ספרי לימוד אחרים שיוכלו לשמש את הלומד, וכך יקיימו את המצווה כראוי. והסיבה לכך היא: "ומשנה וגמרא ופירושיהם להגות בהם הוא ובניו. מצות כתיבת התורה היא כדי ללמוד בה, דכתיב 'ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם'. ועל ידי הגמרא ופירושה ידע פירוש המצוות והדינין על בוריים לכן הן הן הספרים שאדם מצווה לכותבם.
בעל ספר החינוך אכן מוצא את הפשרה:"אף על פי שעיקר החיוב אינו רק בספר התורה, אין ספק שגם בשאר הספרים שנתחברו על פי התורה יש לכל אחד לעשות מהם כפי היכולת ... וזהו דרך כל אנשי מעלה אשר היו לפנינו לקבוע מדרש בביתם לסופרים לכתוב ספרים רבים."
ומכאן הסיכום המובא לעיל:"ונראה לי דהספקת לומדי תורה קודם לכתיבת ספר תורה ודלא כההמון שחושבים שכתיבת ספר תורה מצווה שאין למעלה ממנו ובזה לבד קונים עולם הבא ואין נותנים להספקת לומדי תורה כלל, והם בחושך ילכו ומכל שכן שמפזרים בשעת נתינת התורה לבית הכנסת בסעודות ורבוי נרות והוצאות מרובות, ואילו ישמעו לדברי חכמים בודאי יותר טוב לפזר לעניים לומדים
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מצוות ספר התורה באתר "אדני הקודש"