מקדש שני
|
|
בית המקדש השני נבנה על-ידי עזרא הסופר ונחמיה בעידוד הנביאים שהיו בדורם חגי, זכריה ומלאכי, לאחר שיבת ציון. הוא הושלם בשנת ג' ת"ח. המקדש עמד על תילו ארבע מאות ועשרים שנה ונחרב בשנת ג' תתכ"ט.
בבית המקדש השני היו חסרים חמישה דברים שהיו בבית המקדש הראשון: ארון הברית, כפורת וכרובים, אש מן השמים, השכינה, רוח הקודש ואורים ותומים.
בניית בית המקדש[עריכה]
כורש מלך פרס צייד את שבי ציון בכלי בית המקדש הראשון שהוגלו לבבל. וכך נאמר בספר עזרא: "וְהַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ, הוֹצִיא אֶת-כְּלֵי בֵית-ה', אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִירוּשָׁלִַם, וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹהָיו. וַיּוֹצִיאֵם, כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, עַל-יַד, מִתְרְדָת הַגִּזְבָּר; וַיִּסְפְּרֵם, לְשֵׁשְׁבַּצַּר, הַנָּשִׂיא, לִיהוּדָה. וְאֵלֶּה, מִסְפָּרָם: אֲגַרְטְלֵי זָהָב שְׁלֹשִׁים, אֲגַרְטְלֵי-כֶסֶף אָלֶף, מַחֲלָפִים, תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים. כְּפוֹרֵי זָהָב, שְׁלֹשִׁים-- כְּפוֹרֵי כֶסֶף מִשְׁנִים, אַרְבַּע מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה; כֵּלִים אֲחֵרִים, אָלֶף. כָּל-כֵּלִים לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף, חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת; הַכֹּל הֶעֱלָה שֵׁשְׁבַּצַּר, עִם הֵעָלוֹת הַגּוֹלָה--מִבָּבֶל, לִירוּשָׁלִָם".עזרא א, ז
תחילה הוקם המזבח וחודשה הקרבת הקרבנות, לאמור: "וַיָּקָם יֵשׁוּעַ בֶּן-יוֹצָדָק וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים, וּזְרֻבָּבֶל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל וְאֶחָיו, וַיִּבְנוּ, אֶת-מִזְבַּח אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל--לְהַעֲלוֹת עָלָיו, עֹלוֹת, כַּכָּתוּב, בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אִישׁ-הָאֱלֹהִים. וַיָּכִינוּ הַמִּזְבֵּחַ, עַל-מְכוֹנֹתָיו, כִּי בְּאֵימָה עֲלֵיהֶם, מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת; ויעל (וַיַּעֲלוּ) עָלָיו עֹלוֹת לַה', עֹלוֹת לַבֹּקֶר וְלָעָרֶב עזרא ג, ג אך עדיין "וְהֵיכַל ה' לֹא יֻסָּד".
אחר-כך החלו ההכנות: "וַיִּתְּנוּ-כֶסֶף לַחֹצְבִים, וְלֶחָרָשִׁים; וּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וָשֶׁמֶן, לַצִּדֹנִים וְלַצֹּרִים, לְהָבִיא עֲצֵי אֲרָזִים מִן-הַלְּבָנוֹן אֶל-יָם יָפוֹא, כְּרִשְׁיוֹן כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ-פָּרַס עֲלֵיהֶם עזרא ג, ז וכך:"וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְבוֹאָם אֶל-בֵּית הָאֱלֹקים לִירוּשָׁלִַם, בַּחֹדֶשׁ, הַשֵּׁנִי הֵחֵלּוּ זְרֻבָּבֶל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ בֶּן-יוֹצָדָק וּשְׁאָר אֲחֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, וְכָל-הַבָּאִים מֵהַשְּׁבִי יְרוּשָׁלִַם, וַיַּעֲמִידוּ אֶת-הַלְוִיִּם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, לְנַצֵּחַ עַל-מְלֶאכֶת בֵּית-ה'... וְיִסְּדוּ הַבֹּנִים, אֶת-הֵיכַל ה'; וַיַּעֲמִידוּ הַכֹּהֲנִים מְלֻבָּשִׁים בַּחֲצֹצְרוֹת, וְהַלְוִיִּם בְּנֵי-אָסָף בַּמְצִלְתַּיִם--לְהַלֵּל אֶת-ה', עַל-יְדֵי דָּוִיד מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל. וַיַּעֲנוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדֹת לַה', כִּי טוֹב--כִּי-לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, עַל-יִשְׂרָאֵל; וְכָל-הָעָם הֵרִיעוּ תְרוּעָה גְדוֹלָה בְהַלֵּל, לַיהוָה, עַל, הוּסַד בֵּית-ה'.עזרא ג, י'-י"ג
כתבי השיטנה[עריכה]
כאשר בית המקדש החל לפעול החלו הפעולות נגדו, לאמור: "וַיִּשְׁמְעוּ, צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִן: כִּי-בְנֵי הַגּוֹלָה בּוֹנִים הֵיכָל, לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּגְּשׁוּ אֶל-זְרֻבָּבֶל וְאֶל-רָאשֵׁי הָאָבוֹת, וַיֹּאמְרוּ לָהֶם נִבְנֶה עִמָּכֶם--כִּי כָכֶם, נִדְרוֹשׁ לֵאלֹהֵיכֶם; ולא (וְלוֹ) אֲנַחְנוּ זֹבְחִים, מִימֵי אֵסַר חַדֹּן מֶלֶךְ אַשּׁוּר, הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ, פֹּה. ג וַיֹּאמֶר לָהֶם זְרֻבָּבֶל וְיֵשׁוּעַ, וּשְׁאָר רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל--לֹא-לָכֶם וָלָנוּ, לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ: כִּי אֲנַחְנוּ יַחַד נִבְנֶה, לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ, הַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ-פָּרָס. ד וַיְהִי, עַם-הָאָרֶץ--מְרַפִּים, יְדֵי עַם-יְהוּדָה; ומבלהים (וּמְבַהֲלִים) אוֹתָם, לִבְנוֹת. ה וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים, לְהָפֵר עֲצָתָם--כָּל-יְמֵי, כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, וְעַד-מַלְכוּת, דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ-פָּרָס. ו וּבְמַלְכוּת, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, בִּתְחִלַּת, מַלְכוּתוֹ--כָּתְבוּ שִׂטְנָה, עַל-יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָםעזרא ד', א'-י'.
ואכן המלאכה נעצרה עד למלכות דרוייש: "בֵּאדַיִן, בְּטֵלַת עֲבִידַת בֵּית-אֱלָהָא, דִּי, בִּירוּשְׁלֶם; וַהֲוָת, בָּטְלָא, עַד שְׁנַת תַּרְתֵּין, לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ-פָּרָס" עזרא ג', כ"ד