מרקוליס

צורת עבודה זרה האסורה על פי התורה. עיקר צורתו היתה: שתי אבנים זו בצד זו ואחת על גביהן; היו זורקים אליו אבנים, וזו היתה דרך עבודתו.

יש המזהים את המרקוליס עם אליל רומי הנקרא "מרקוריוס", לדבריהם היו מקימים לשמו גל אבנים בכל פרשת דרכים, ועוברי הדרכים היו זורקים אבנים על הגל.

יש הטוענים שאין קשר בין מרקוליס לאליל "מרקוריוס", לדעתם מרקוליס הוא הדולמן המוכר לנו ממקומות שונים בארץ בעיקר בגולן ובגליל, והיה נעבד בזמן המשנה על ידי זריקת אבנים על הדולמן.

הזורק אבן למרקוליס - חייב סקילה, ואפילו אם זרק כדי לבזותו, הואיל ועבודתו בכך, חייב סקילה; ויש אומרים, שאם נתכוון לבזותו, אינו חייב אלא חטאת.

אבנים שהן סמוכות למרקוליס, ואפילו שתים או אחת, אסורות בהנאה, שוודאי נפלו מן המרקוליס, אבל אבנים שאינן סמוכות למרקוליס, שאין לומר שנפלו ממנו, אפילו שלוש זו בצד זו, מותרות בהנאה. ברם, אם נמצאו שלוש אבנים בצורה של אחת על גבי שתים, אסורות הן, שהרי זה מרקוליס בפני עצמו.

בגמרא (חולין קלג ע"א) נאמר שהמלמד תורה לתלמיד שאינו הגון כאילו זורק אבן למרקוליס.