משלים בתנ"ך ובחז"ל
|
|
בתורה, בנביאים, ובכתובים יש שימוש במשלים.
לעיתים נאמר בצורה מפורשת, או על כל פנים ניתן להבין בקלות, שמדובר במשל. לעיתים, נאמר בתורה ובדברי חז"ל דבר שהוא משל, אך לא נאמר במפורש שהדבר הוא משל, ושיש להוציאו ממשמעותו המילולית. במקרה כזה, כדי לקבוע שהדבר הנאמר הוא משל, ואין הכוונה בו באופן מילולי, יש צורך בכללים ועקרונות שעל ידיהם נוכל לקבוע שדבר מסויים שנאמר במקרא ובחז"ל, הוא אכן משל, ושיש להוציאו ממשמעותו המילולית, ושדבר אחר אינו משל, ואין להוציאו ממשמעותו המילולית.
ביחס למקרא[עריכה]
רס"ג מבאר בספרו אמונות ודעות בפרק שביעי, ארבעה כללים שרק לפיהם ניתן להוציא פסוק מפשוטו המילולי, וקובע שאין יותר מאשר ארבעה כללים אלה.
ביחס לדברי חז"ל[עריכה]
רמב"ם עוסק בכמה מקומות בהגדרה מה ניתן לפרש באופן מילולי, ומה יש להוציא מפשוטו וטעות להסבירו באופן מילולי. אחד המקומות שהרמב"ם מסביר דבר זה בהרחבה, הוא בהקדמתו לפרק חלק.
רמח"ל מבאר עקרונות אלה במאמר על ההגדות.