משפחת גוריון
|
|
תולדות המשפחה[עריכה]
משפחת הרבנים הכוהנים לבית גוריון[1], הינה משפחה שהידיעות עליה מתחילות מראשית המאה התשע עשרה, ונתפרסמה מאד במהלך השנים שלאחר מכן, על ידי כמה מבניה שכיהנו ברבנות בערים חשובות וחיברו ספרים חשובים בהלכה.
מקור השם[עריכה]
מקור השם גוריון, הוא בגלל מגילת יוחסין שהיתה בידי המשפחה, ובה פירוט השושלת עד לנקדימון בן גוריון.
לא כל הצאצאים שמרו על השם גוריון, מסיבות ידועות ומפורסמות, השתנה שם המשפחה אצל חלקם, חלק מהם נקראו בשם מאירוב [על שם אבי המשפחה הרב מאיר שלום], וחלק החליפו לשם קרליץ[2] [על שם עיירת המוצא].
רבנים במשפחה[עריכה]
בין בני המשפחה נמנים מספר רבנים ידועים; הרב שאול זליג הכהן מאירוב שהיה רב בעיר דווינסק, וחיבר ספר תשובות לשואל. אחיו היה הרב משה יואל הכהן גוריון, הוא היה רב בעיר אניקשט וחיבר ספר ראשי בשמים. צאצא אחר של המשפחה היה הרב שאול בנימין הכהן, הוא היה רב העיר רדישקוביץ, ואחר כך עלה לירושלים. הוא נתפרסם בעיקר, כשהחל לפתח את החינוך לילדי ירושלים, ופיתח את מוסדות החינוך הקיימים. סביב פעולותיו באמצע המאה התשע עשרה, סער העולם היהודי, ורבנים מכל העולם התערבו בנעשה בירושלים[3].