משתמש:רצוא ושוב/ארגז חול 1

שולחן ערוך יורה דעה תא, שולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימן תא

דברים הנוהגים בחול המועד, ובו ז' סעיפים. סעיף א אין מניחין את המטה ברחוב בחול המועד, שלא להרגיל את ההספד, שאסור להרגיל את ההספד בחול המועד, א] אלא לכבוד ת"ח; לפיכך אין מוליכין המת לבית הקברות בחול המועד, עד שיהיה כל הקבר מתוקן ומזומן. סעיף ב אין קורעין בחול המועד אלא מי שהוא חייב לקרוע א (כדאיתא בסימן ש"מ), אבל מי שאינו חייב, ורוצה לקרוע מפני הכבוד, אסור. סעיף ג ב ב] שמע בחול המועד שמועה קרובה, חייב לקרוע. סעיף ד אין חולצין כתף במועד, ואין מברין בו אלא קרוביו של מת; ג] אבל הקרובים, מברין. ד] וה"ה לחנוכה ופורים וראש חדש. וכשמברין, אין מברין אלא על מטות זקופות, אבל ביום טוב, ה] אפילו ביום טוב שני, אין קורעין ולא חולצין ולא מברין; ובחול המועד מברין הכל על החכם לתוך הרחוב, כדרך שמברין את הקרובים, שהכל כקרוביו. סעיף ה נשים בחול המועד מענות, דהיינו שכולן עונות כאחת; אבל לא מטפחות, דהיינו להכות כף על כף. בראש חדש, חנוכה ופורים, מענות ומטפחות, אבל לא מקוננות, דהיינו שאחת מדברת וכולן עונות אחריה. נקבר המת, לא מענות ולא מטפחות; והני מילי לאינש דעלמא, אבל לתלמיד חכם, בין בחול המועד בין בראש חדש, חנוכה ופורים, מענות ומקוננות כדרכן בחול; והני מילי בפניו, אבל שלא בפניו, לא. ויום שמועה, אפילו רחוקה, כבפניו דמי. סעיף ו ו] אומרים על המת צדוק הדין וקדיש, כדרכן. וכן ביום טוב שני; אבל ביום טוב ראשון, כיון שאין מתעסקים במת אין אומרים אותו. הגה: ויש חולקין שלא לומר צדוק הדין במועד (הטור הביא כמה רבוותא), וכן המנהג פשוט במדינות אלו שלא לומר צדוק הדין בכל הימים שאין אומרים בהם תחנון (במנהגים); ולכן אין אומרים ג"כ כשקוברין ג אחר חצות (א) בערב שבת. י"א שאם קוברים המת בלילה, שאין אומרים קדיש ולא צדוק הדין (כל בו).

סעיף ז

ז] מת לו מת קודם פורים, ופגע בו פורים, אינו מפסיק האבילות; ד ח] ומ"מ אין אבלות נוהג בו, לא בי"ד ולא בט"ו, אלא דברים שבצינעא נוהג, וחייב לשלוח מנות. ואף על פי שאינו מתאבל בהם, עולים לו ממנין השבעה, כמו שבת.