נושא בדף שאלות:החינוך:פרשת נשא שעה

ב"ה

שלום כבוד הרב

יש כלל שלאו שאין בו מעשה אין לוקים עליו. משמע שאפשר לקבל מלקות גם בלי דיבור או מעשה כלל במצווה הראשונה 2 פעמים במצווה השניה 2 פעמים על דיבור ועל אי קיום הנדר סה"כ 4 פעמים מלקות

האם זה כך ?

קטע מספר החינוך מצוה שעה - שלא יכנס הנזיר לאהל המת

מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה [נזיר מ"ג ע"א] שאין הנזיר חייב משום ביאה באהל המת עד שיכנס שם כולו, ואף על פי שמעת שיכניס שם חוטמו או אצבעות רגליו נטמא, מכל מקום אין נקראת ביאה עד שיכנס כולו. לפיכך נזיר שנכנס לבית שהמת בתוכה (והוא נמצא) בשידה תיבה ומגדל, ובא חבירו ופרע גג התיבה מעליו מדעתו, לוקה שתים, אחת משום לא יבוא ואחת משום לא יטמא, שהרי עכשיו טומאה וביאה באין כאחת. ונזיר שנכנס באהל המת או בבית הקברות בשגגה, ואחר שנודע לו שהה שם כדי השתחויה במקדש, חייב מלקות. ויתר פרטיה מבוארים במסכת נזיר.

ספר החינוך מצוה שעו - שלא יטמא הנזיר במת ובשאר טומאות

ועובר על זה וטמא עצמו במזיד בצדדין שביארנו לוקה. וכתב הרמב"ם ז"ל שהנזיר שטמא עצמו במזיד יתחייב ארבע מלקיות, משום לא יטמא, ומשום לא יחל דברו [במדבר ל’, ג’, מצוה ת"ז], ומשום לא תאחר לשלמו [דברים כ"ג, כ"ב, מצוה תקע"ד], ומשום לא יבוא [שע"ה], אם היתה ביאה וטומאה באין כאחת.

תודה

ממש כך,הנזיר לוקה 4 מלקויות.מה שהחינוך כותב במצווה שעה, שחייב משום לא יבוא ומשם לא יטמא, לוקה בגלל שהנזיר עשה מעשה ונכנס באהל המת וז"ל המנחת חינוך(שם אות ב) :"וכל אלו לא חשיבי לאו שאין בוא מעשה כיוון דתחילה היה על ידי מעשה אף שהיה בהיתר." וכן לגבי לאו דלא תאחר לשלמו ולא יחל דברו במצווה שעו בשם הרמב"ם,ברגע שהנזיר נכנס לבית שהמת שם הוא מחלל את דיבורו(שהנזיר אוסר על עצמו מלהיטמא למתים) ונטמא וכתוצאה מכך הוא מאחר את הקרבנות שהוא היה צריך להביא בסוף ימי נזירותו,שכן סתם נזירות 30 יום.

נדב הרוניאן.