נזיקין בהקדש

הגדרה[עריכה]

בקודשים אין דיני נזיקין, בין שהזיקו ובין שהוזקו (הסוגיא בבבא קמא לז:).

לדוגמא, שור של הדיוט שנגח שור של הקדש, וכן שור של הקדש שנגח שור של הדיוט - פטור (בבא קמא לז: במשנה).

החולק על דין זה הוא רבי שמעון בן מנסיא שסובר ששור של הדיוט שנגח שור של הקדש חייב (בבא קמא לז:), והלכה כחכמים.

מקור וטעם[עריכה]

המקור לכך שפטור הוא מהפסוק (שמות כא-לה) "וכי יגוף שור איש את שור רעהו" - ולא של הקדש (בבא קמא לז:).

בטעמו הסתפק הקונטרסי שיעורים האם זו גזירת הכתוב או סברא (בבא קמא יז-ב,ג, ותלה זאת במחלוקת ראשונים).

פרטי הדין[עריכה]

בקודשים שאין בהם מעילה יש דיני נזיקין (כשהזיקו או הוזקו), והדין שאין דיני נזיקין בקודשים נאמר רק על קודשים שיש בהם מעילה (רמב"ם נזקי ממון ח-א). וביאר המנחת חינוך (נא-א [ז] ד"ה ודע) שאינו תלוי בדין מעילה, אלא שאם הוא קודשי גבוה פטור אפילו אם אין בו מעילה (כגון קרקע של הקדש, שאין מעילה במחובר).

הקדש שאין בו קדושה אלא רק בעלות הקדש, הסתפק הקונטרסי שיעורים (בבא קמא יז-ד) האם הדיוט שהזיקו חייב או פטור^[1].

הערות שוליים[עריכה]