נחל פרת
|
|
נחל פְּרָת הוא ואדי קֶלְט, תחילתו מהרי יהודה , ונשפך לנהר הירדן באזור יריחו. אורכו של הנחל כ-30 ק"מ, הנחל עובר בקניונים עמוקים, כשהוא חוצה את מדבר יהודה. הליכה במסלולו מאפשר לחוש את המעבר החריף בין אזור פרשת המים בגב ההר - בה עצים וגנים, לבין מזרחה ממנה - אזור שחין וצחיח . הירידה התלולה של ספר מזרח חבל ארץ בנימין, מגובה של 750 מטר מעל פני הים עד לשפל הנחרץ על ידי עשרות נחלים קצרים ומצוקים עד עד בקעת הירדן - 400 מטר מתחת לפני הים. אחד מגדולי הנחלים הוא "נחל פרת". זרועותיו מגיעים עד לכביש 60, מירושלים צפונה לשכם.
אזכורים במקרא[עריכה]
רבים מחוקרי התנ"ך סבורים ש"פרת" המוזכר בספר ירמיה, בפרק י"ג הוא נחל פרת הזה, ולא נהר פרת שנמצא בעיראק. לפי דעתם, ירמיהו הנביא שהיה רועה בענתות הכיר היטב את מקור המים הקרוב לכפרו. כאשר קרב חורבן הבית הוא נטווה ללכת לנחל פרת. וכך מובא בספרו:" "ויְַהִי, מִקֵּץ ימִָים רַבִּים ויַֹּאמֶר ה' אֵלַי, קוּם לֵךְ פְּרָתָה, וְקַח מִשָּׁם אֶת הָאֵזוֹר אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְטָמְנוֹ שָׁם" [1]
מסלול הנחל[עריכה]
מוצאו של הנחל ליד הכפר הערבי "חזמא", היום ליד שכונת "נוה יעקב" בירושלים. נחלים נוספים מתחברים לנחל גם בהמשך מסלולו. בדרכו הוא עובר מעיינות אחדים (ממערב למזרח):
- עין פרת - (עין פ'ארה) במרכז "שמורת נחל פרת" - ליד היישוב עלמון - לשעבר "ענתות". בדרך היורדת למעיין מכביש 60 מצויות שלושה בתי משאבות, שאינם פעילות היום. (בשנת 2009 לא מקובל לעבור בדרך עתיקה זו). הדרך עוברת את גבע העתיקה, ענתות ומגיע למעיין. בסביבתו מבנים הרוסים אשר שרתו נזירים נוצרים. המעיין מזוהה עם מעיין נחל פרת שירמיהו הנביא הצטווה לרדת אליו ולהטמין בנקיק הסלע את אזורו [2]. מהמעיין סופקו מי שתיה לירושלים משנת 1927 עד לאחר שנים אחדות לאחר מלחמת ששת הימים.
- עין מבוע (עין פואר) - ליד "כביש אלון" - צפונית לישוב אלון. ליד המעיין ברכה, אשק בה ניתן לעיתים להבחין בתופעה, אשר על פיה מכונה המעיין כ"מבעבע". לפי האגדה, יש בו שני שדים, שהטוב מנצח - פורצים מים ממנו וכאשר הרע - פוסק הזרם. מי מעיין זה, בדומה למי עין פרת הוזרמו בעבר לירושלים. היום המים זורמים מבריכת המעין על גבי אמת בטון מודרנית שנבנתה על תוואי האמה המקורית מתקופה קדומה, אשר את שרידיה ניתן לראות לאורכו של הנחל - עד לבקעת יריחו.
- עין קלט - מזרחית במחצית הדרך ליריחו - אולי "נחל כרית" המוזכר בספר מלכים כמקום מנוסת אליהו הנביא. מכאן תצפית על המים היורדים מאמת המים מהגדה ממול לנחל.
אירועי טרור בנחל[עריכה]
בנחל פרת אירעו שלושה מקרי רצח של ישראלים על רקע לאומני. ב-18 ביולי 1995 נרצחו אוהד בכרך, חייל בן 18, ואורי שחור, תלמיד ישיבה בן 19. השניים נורו מטווח קצר בזמן שרחצו בבריכה במקום. בשנת 1997 נרצחו בנחל חגית זביצקי וליאת קסטיאל. בעבר נרצח במקום זוג נוסף של מטיילים.על שמם הוקם "מצפה השישה" בין היישובים כפר אדומים ונופי פרת. מקורנחל פרת] - הויקיפדיה העברית
החשש מפגיעה בנחל[עריכה]
בית ספר שדה עפרה פעיל בכל הקשור לתוכנית להקים "גדר הפרדה" אשר תפגע במרקם החיים באזור. אלישע מלאכי כתב על כך בעלון יש"ע שלנו לפרשת שמות: "בנחל פרת אנו חשים את עוצמת השטח - המים בלב המדבר, המצוקים המרהיבים, החי והצומח הייחודיים לאזור והתצפיות היפהפיות" כך ניתן את מרכיבי השטח שנוגעים וצורבים משהו בכל מי שעובר כאן. הביקור בשטח מאפשר הבנה מלאה של עולם הדימויים שבו השתמש ירמיהו הנביא.
"משך תקופה ארוכה אנו מנהלים מאבק כנגד גדר ההפרדה המתוכננת בתוואי נחל פרת. הגדר איננה גדר פשוטה כפי שאולי ישנם החושבים כך אלא מערכת מורכבת של כבישים, חומות, גדר תלתלית ברוחב 4 מטר ועוד ועוד. אין ספק כי הגדר תגרום פגיעה אנושה במכלול החי הצומח והמורשת של נאת מדבר יפה זו. גדר ההפרדה באזור נחל פרת היא בבחינת איום של ממש על העבר, על ההווה ועל העתיד, הן בנושאים של שמירת טבע ושמירה על מגוון המינים והן במישור החינוכי–ערכי.
לקריאה נוספת[עריכה]
- צבי אילן, משוט בארץ, תרבות וחינוך, תל אביב 1967
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מפת האזור - אתר "עמוד בענן"