נר נשמה

נר נשמה הוא נר שנוהגים להדליק לעילוי נשמת נפטרים. נוהגים להדליק נר לעילוי נשמת נפטרים ויש בזה משום כבודם, שמדליקים לכבודם אור, וכן יש בזה גם משום כפרה (משנה ברורה תרי יב). נר מסמל את הקשר של הנשמה עם הגוף, כמו האור המחובר לנר כך הנשמה הרוחנית מחוברת לגוף. הגוף מושפע מהנשמה והנשמה מושפעת מהקב"ה וזה מה שכתוב "נר ה' נשמת אדם".

מקור[עריכה]

במסכת ברכות ברכות נב ב מובא רמז לקשר שבין הדלקת נר לבין נפטר. המשנה פוסקת כי אין מברכים ברכת בורא מאורי האש על נר של מתים, ומפורש בגמרא כי נהגו להדליק נר לכבוד הנפטר בלוויה, וכן מובא באורח חיים רצח יב.

מקור למנהג הרווח כיום להדליק נר לעילוי נשמת הנפטר נמצא בדברי הכלבו וראשונים נוספים בשם רבינו אשר כי נהגו שכל אחד מדליק נר בערב יום הכיפורים לכפר על אביו ואימו. הכלבו מסביר מנהג זה בכך שזהו כבוד בית הכנסת שמואר "באורים כבדו את ה'" וכן בסגולה לשמירה "אמר הקב"ה הדליקו לפני נר שאשמור נשמותיכם שקרויה נר" כלבו סח. מנהג זה מובא גם בדברי המהרש"ל שפסק כי מי ששכח להדליק נר בערב שבת בבית הכנסת ביום פטירת אביו או אימו מותר לו להגיד לגוי להדליקם בבין השמשות משום שמדובר בצורך מצווה (מהרש"ל מו).

טעם נוסף המובא בדברי הכלבו הוא שמקור המנהג היה להדליק נרות בבית הכנסת לזיכוי הרבים על מנת שיוכלו ללמוד לאורם גם בלילה "לפי שצריכין לקרות בספר כל היום וכל הלילה תמיד" ולימוד התורה יזכה את נשמות הנפטרים.

אמנם, יש שהביאו גם טעמים רוחניים נוספים למנהג זה בכך שהארת הנר תועיל גם לנשמת הנפטר וכדברי הפסוק: "נר ה' נשמת אדם" (משלי כ כז).

דינים[עריכה]

נר נשמה ניתן להדליק בכל נר, אך המהדרין מדליקין בשמן זית. אם אין נר אחר אפשר להדליק אף בנר חשמלי, והרב עובדיה יוסף כתב שניתן לעשות כן גם לכתחילה.

נר לעילוי נשמת הנפטרים נהוג להדליק בכל השבעה עליהם וביום השנה לפטירתם וכן להדליק נר זיכרון ביום הכיפורים. את הנר מדליקים למשך כל היום ואין מכבים אותו אף שעבר אותו היום. ביום השנה ראוי גם ללמוד תורה או לומר תהילים לעילוי נשמת הנפטר ולהרבות בצדקה ובמעשים טובים.

קישורים חיצוניים[עריכה]

• מה המקור להדלקת נר נשמה? הרב חיים שרייבר