אשה

אטימולוגיה[עריכה]

אשה היא נקבת האדם, אם כי מוזכר לשון אשה על נקבה בכלל אף בחיות (בפרשת נח "איש ואשתו") על פי תורת הקבלה ההבדל בין שם "אשה" (בלשון המקראי מופיע בלי יו"ד) לשם "איש" (שאין בו אות ה"א שמופיעה השם ה"אשה"), יש בו משמעות, שכן האשה מושפעת כוח האות "ה"א" שבשם הויה ואילו האיש מושפע מאות "יו"ד" של הויה. ואכן בתלמוד^[1] מבואר שבחיבור בין איש לאשה ע"י הנישואין, מתחברים אות יו"ד של האיש ואות ה"א של האשה, ובכך זוכים להשארת השכינה (י"ה הוא אחד מהשמות של האלוקים), אך אם לא חיים בצורה נכונה, ואין י"ה, נשאר רק "אש" בחיי נישואיהם.

מעמד האשה ביהדות[עריכה]

ערך מורחב - מעמד האשה

ביהדות, אמנם זכויות האשה "שונים" משל האיש, אבל אין לגבר זכויות "יותר" מהאשה, אלא כיון שחז"ל מכירים בשוני שבין תכונות האיש לתכונות האשה (ובשנים האחרונות גם הפסיכולוגים^[2] הגיעו למסקנה שישנו שוני מהותי), ממילא הצרכים שלהם שונים, ולכן הזכויות משתנים בהתאם לצרכים. בדינים המבוארים בשולחן ערוך אבן העזר^[3],ישנה מערכת דינים להגן על האשה, כגון שבעלה חייב להעניק לה מזונות, הלבשה, דיור, רפואה, קבורה, צרכים מיניים, ועוד רבות.

ברכת "שלא עשני אשה"[עריכה]

גבר "מברך שלא עשני אשה"^[4]. בפוסקים מבואר שסיבת הברכה אינו משום שיש מעלה לגבר על האשה מצד טבעו או מצד אישיותו, חס ושלום, אלא הסיבה היא מפני שהאלוקים נתן לאשה תפקיד חשוב שהוא גידול הילדים (תפקיד חשוב מאוד מבחינה רוחנית, שבו טמון כל העתיד של עם ישראל), ומתוקף תפקידה אין לאשה אפשרות מלאה לתכנן את הזמן כפי שיש לגבר, ולכן האלוקים נתן פחות התחייבות במצוות (מצוות עשה שהזמן גרמא) לאשה. וכדי להראות שאנחנו אוהבים את האלוקים, הגברים מברכים על כך שנבראו באופן שאין להם "הקלות" (כביכול) והם מחוייבים ביותר מצוות.

אחד הראשונים, רבי קלונימוס בן קלונימוס, כתב שיר ארוך על כך שהוא מעדיף להיות אישה: "כמה לקה וכו' אשר במטבע הזכרים הוטבע וכו', מי ייתן ותהפכני מזכר לנקבה וכו', שמברכין על הטובה ועל הרעה אברך בקול נמוך בשפה חלושה ברוך אתה ה' שלא עשני אשה" (הובא בסוף ספר נשים שמחות, מהגאון הרב שלמה אבינר שליט"א).

"ודע כי הברכות שלא עשני גוי ושלא עשני עבד ושלא עשני אשה, הכוונה שאנחנו מודיעים בזה שאנחנו שמחים ומרוצים בעול מצות ואינם מוטלים עלינו מצד ההכרח, דלכך אנחנו מברכים ומשבחים להשי"ת שהעמיס עלינו מצות הרבה, ולא פטר אותנו, כבני נח או כעבד ואשה" - ספר עוד יוסף חי - פרשת וישב.

לימוד תורה לנשים[עריכה]

במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה ט סימן מח:

"מטרונה שאלה את רבי אליעזר מפני מה חטייה אחת בעגל והם מתו בה ג' מיתות?

אמר לה אין חכמה לאשה אלא בפלכה דכתיב (שמות לה, כה) וכל אשה חכמת לב בידיה טוו.

אמר לו הורקנוס: בשביל שלא להושיבה דבר אחד מן התורה איבדה ממנו ג' מאות כור מעשר בכל שנה.

אמר לו ישרפו ד"ת ואל ימסרו לנשים.

וכשיצא אמרו לו תלמידיו רבי לזו דחית בקנה לנו מה אתה משיב?..."

הרב יעקב אריאל שליט"א (באהלי תורה, מאמר ק - הקהל, עמ' 312):

"...בדורות האחרונים, כששינויים הכלכליים והחברתיים גרמו לכך שהנשים אינן יכולות להסתפק בישיבה בירכתי הבית, אלא לומדות ועוסקות במקצועות שונים. וכבר פסקו גדולי הפוסקים שלא תהא כהנת כפונדקאית, ואשה הרוכשת השכלה כללית מן הראוי שתרכוש גם השכלה תורנית מתאימה".

מצוות מיוחדות לאשה[עריכה]

• הדלקת נרות שבת ויום טוב - למרות שגם הגבר מחוייב בנרות שבת ויום טוב, חז"ל נתנו עדיפות לאשה על פני הגבר במצווה זו^[5].
• טהרת המשפחה - מבחינת הגבר מצווה זו באה לידי ביטוי רק במניעה ("שב ואל תעשה"), ואילו לאשה ניתנה מצווה זו להטהר ולברך.
• הפרשת חלה - אמנם גם הגבר מחוייב בתופרש חלה מעיסתו, אבל נהגו שמצווה זו מסורה לנשים.

ראו גם[עריכה]

• צניעות
• מעמד האשה
• אשה במצוות

לקריאה נוספת[עריכה]

• אילה גליקסברג, האשה ביהדות שווה יותר, תל אביב תשמ"ג

קישורים חיצוניים[עריכה]

• הרב יוסף וייצן על האם הדת מזלזלת בנשים? באתר ישיבה
• הרב הלל מרצבך מעמד האשה ביהדות באתר ישיבה
• הרב אליעזר מלמד מעמד האשה בעלייה והגאולה באתר ישיבה

הערות שוליים[עריכה]