סיקריקון

גזלני שדות, אנשים אלימים שמאיימים על בעלי שדות לרוצחם נפש אם לא יתנו להם את שדותיהם לפדיון נפשם.

יש מבארים כי המלה "סיקריקון" מקורה בלשון יוונית או בלשון רומית, ופירושה: אנשי הפגיון, שכן בימי מלחמת הרומאים נגד היהודים, היו בריונים שנשאו פגיונות קצרים מתחת לבגדיהם והיו רוצחים את כל המתנגד להם. ויש מפרשים בדרך הנוטריקון: סיקריקון - שא קרקע והניחני. הרמב"ם מפרש: "סיקריקון - הם אנשים גוזלי קרקעות ואוכלים פירותיהם שלא ברצון בעליהם".

בימי מלחמת טיטוס ביהודה וירושלים, שהיו ישראל מופקרים להריגה, מפני שהיתה גזירה להרוג את כל ישראל, כל מי שנתן את שדהו לסיקריקון, כדי להציל את נפשו, היה גומר בלבו להקנות לו את שדהו; לפיכך הקונה מן הסיקריקון באותם הימים, הרי זה כקונה מיד הבעלים, ומקחו קיים.

לאחר אותה תקופה, כשבטלה הגזירה, אלא שמכל מקום היו באים גזלנים וגוזלים שדות מישראל, הדין הוא, שמי שקנה שדה מן הסיקריקון אף שחזר וקנה אותה גם מבעל השדה - מקחו בטל, לפי שלא מכר לו את השדה מרצונו כי אם מחמת מוראו מן הסיקריקון, ואמנם בעל השדה לא גמר בלבו להקנות לו את השדה, אלא חשב: "יקחנה לו עכשיו, ולמחר אתבע אותו לדין".

ברם, אם קנה את השדה מבעליה תחילה, וחזר ושילם גם לסיקריקון כסף, כדי שישאיר בידו את השדה - מקחו קיים, ואין בעל השדה יכול לערער.