ספר התניא
|
|
- ערך זה עוסק בספר היסוד של חסידות חב"ד. אם התכוונתם לספר הלכה חשוב מימי הראשונים, עיינו בערך תניא רבתי.
| ליקוטי אמרים-תניא | |
|---|---|
שער הספר | |
| מחבר | רבי שניאור זלמן מלאדי |
| תחום | חסידות |
| דפוס ראשון | סלאוויטא תקנ"ז |
| פירושים בולטים | ראה לקמן |
ליקוטי אמרים - תניא הוא ספר היסוד בחסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של החסידות בכללה, שחובר על ידי מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא על שמו "בעל התניא". הודפס לראשונה בשנת תקנ"ז בסלאוויטא.
רקע היסטורי[עריכה]
בשנת תקל"ב ייסד רבי שניאור זלמן את חסידות חב"ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל"ה) כתב את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב"ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו באופן פרטי. בשנת תקנ"ה סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו, והספר הופץ בקרב החסידים בהעתקות ידניות.
בשנת תקנ"ו שלח האדמו"ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי המגיד ממזריטש, רבי משולם זוסיא מאניפולי ורבי יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי האדמו"ר הזקן בכ' בכסלו תקנ"ז. יש לציין שהדפוס הראשון היה בלא שם המחבר ובהשמטת הפרטים המזהים.
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט השכלי המודגש בו, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות ונערץ על כל זרמיה. תחום ההשפעה של הספר חרג מגבולות תנועת החסידות, והוא נלמד גם בקרב רבים מבני הציונות הדתית, ואף בקרב חוגים ליטאיים מסוימים.
שמותיו[עריכה]
לספר מספר שמות:
- לקוטי אמרים - כך מכנה המחבר את ספרו, על שם היותו "מלקט" את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם "תניא" הנפוץ יותר: "לקוטי אמרים-תניא".
- תניא - הכינוי הנפוץ לספר, על שם המילה הפותחת אותו: "תניא בסוף פרק ג' דנדה".
- ספרם של בינוניחם - כותב אדמו"ר הזקן בדף השער: "ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים"; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה"בינוני". כך מכונה הספר בספרי החסידות של רוב אדמו"רי חב"ד, ובראשי תיבות: סש"ב.
- תורה שבכתב של החסידות - כינוי זה ניתן לספר על יד רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ), משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק רבי שניאור זלמן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב"ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.
חלקיו[עריכה]
לספר חמישה חלקים:
- לקוטי אמרים - הדרכה על פי תורת הקבלה והחסידות לעבודת ה', על מנת להגיע לדרגה הגבוהה שאליה כל אדם יכול להגיע, מדרגת ה"בינוני", בהתבסס על הפסוק "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו". מכיל הקדמה ונ"ג פרקים.
- שער היחוד והאמונה - נקרא גם 'לקוטי אמרים חלק שני'. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש"ט בנוגע לאמונה באחדות השם, בהתבסס על הפסוק "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד". מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים.
- אגרת התשובה - ביאור נרחב בדרכי תשובה ובפעולתם של החטא והתשובה ממנו. מכיל י"ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ"ט. מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס"ו. נוספה על ידי האדמו"ר הזקן.
- אגרת הקודש - מכתבים ואגרות של האדמו"ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת ה' וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל"ב סימנים. הודפסה לראשונה: שקלוב תקע"ד. נוספה על ידי בניו.
- קונטרס אחרון - ביאור נרחב ועמוק, מאת האדמו"ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע"ד. נוסף על ידי בניו.
תניא מהדורא קמא[עריכה]
תניא מהדורה קמא הינו ליקוט הקונטרסים שהיו נפוצים בידי החסידים עד להדפסת התניא. בהוראת הרב מנחם מנדל שניאורסון יצאו הקונטרסים לאור בשנת ה'תשד"מ.
מטרתו[עריכה]
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב"ד, הדוגלת ברעיון של 'מוח שליט על הלב' כדרך למימוש אהבת ה' ויראת ה' - בחלקו הראשון של הספר, 'לקוטי אמרים'. ואילו חלקו השני, 'שער היחוד והאמונה', מבאר את שיטתה באמונה באחדות ה', אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב"ה.
במהלך הסברת שיטתו, מביא רבי שניאור זלמן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה' התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: "להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה".
תוכנו[עריכה]
חלק ראשון - ליקוטי אמרים[עריכה]
בחלק זה של התניא מוצגת גישה חדשה בחסידות לאהבת ה'. במהלך פרקי הספר מתווה בעל התניא דרך להתבוננות רוחנית על פי הקבלה, בגדלות ה' וכד', ועל ידי כך להגיע לאהבת ה' ויראתו בלבו, משום ש"מוח שליט על הלב". אגב כך, עוסק בעל התניא בסוגיות נלוות כדוגמת אהבת ישראל ועוד.
חלק שני - שער הייחוד והאמונה[עריכה]
בחלק זה מבאר בעל התניא את שיטתו של הבעל שם טוב בענין אחדות הבורא, שמשמעותה אמונה בכך שהקב"ה הוא המציאות היחידה הקיימת, וכל תפיסה אחרת אינה אלא אשליה. הסיבה לכך היא שהנבראים כולם מתהווים בכל רגע ורגע מהקב"ה, ולולי חידוש הבריאה בכל רגע ורגע לא היו הברואים מתקיימים, והיו חוזרים להיות אין ואפס מוחלט, כפי שהיו לפני הבריאה. החיות הזו, איננה חלק נפרד מהבורא, ש"הוא ומידותיו אחד", אלא בטלה לחלוטין לגביו ואינה קיימת במציאות כלל לעומתו, אלא רק לעינינו.
אגרת התשובה[עריכה]
בחלק זה מבאר המחבר את עניינה של התשובה. בשלושת הפרקים הראשונים, מסביר את דרכי התיקון על פי הקבלה לדורותינו החלשים בהם קשה לציבור להתענות תעניות רבות כפי שמובא בספרי המוסר והקבלה.
בתשעת הפרקים האחרונים, מבאר בעל התניא את פעולתה של התשובה, על פי מאמר הזוהר כי משמעותה של התשובה היא "תשוב ה'", כלומר האות ה' משם הוי"ה תשוב למקומה, משום שעל ידי החטא האדם מעביר את יניקת הכוחות שלו מכוחות הקדושה לכוחות השליליים, ועל ידי התשובה מחזיר את היניקה שלו למקומה.
מעלתו[עריכה]
ספר התניא התקבל באהדה רבה בקרב צדיקי החסידות. מספרים בשם ר' יהודה לייב הכהן כי: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". כמו כן, מסופר שר' זושא מאניפולי התבטא שספר התניא הוא סגולה לכל המחלות של דורות העקבתא דמשיחא.
מאוחר יותר, התבטא רבי יהודה ליב הכהן, "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ואילו רבי זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. בשם רבי לוי יצחק מברדיטשוב אומרים, כי הוא "תמה איך אפשר להכניס אלקים כל כך גדול ונורא לספר כל כך קטן".
בחסידות חב"ד מיוחסות לספר סגולות רוחניות כמו אמונה בה', מניעת הרהורים רעים וכד', ואף הצלה וישועה. רבים מחסידי חב"ד נוהגים לשנן על פה את פרקי הספר, ולהחזיק עותק של הספר בפורמט כיס, כסגולה לשמירה.
פירושי התניא[עריכה]
- הערות וציונים - מאת רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק, נכד המחבר.
- לוח התיקון - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים, מאת רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש. כמו כן, הערותיו של האדמו"ר מליובאוויטש לספר, הודפסו בספר "שיעורים בספר התניא".
- ביאורים באגרת התשובה - ביאורים על פרקים א-ד מאגרת התשובה, שלוקטו משיחותיו של הרבי מליובאוויטש (מודפסים גם ב"ליקוטי שיחות" חלק לט).
- מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים - חיבור שנכתב ע"י הרבי מליובאוויטש המכיל גם "פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת"י שלהם המפרשים דברי התניא", הספר הודפס ע"י אגודת חסידי חב"ד בשנת תשנ"ו.
- שערי היחוד והאמונה - מאת רבי אהרון מסטארשולה.
- פירוש - מאת הרב יעקב קיידנר
- ביאור הרש"ג - ביאוריו של ר' שמואל גרונם אסתרמן על התניא כפי שנרשמו בידי תלמידיו.
- ניצוצי אור - שיעורי ר' שמואל לויטין על התניא שנאמרו בישיבת תומכי תמימים המרכזית, נדפסו בספר "ניצוצי אור".
- ליקוטי לוי יצחק - הערות לספר התניא. מאת רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי מליובאוויטש. נכתב כהערות על שולי ספרים בגלותו. בנו, הרבי מליובאוויטש ביאר את הערותיו ברבות משיחותיו, שנדפסו בסדרת ספרי 'התוועדויות', ונלקטו ל'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק', כשהמוגהות נדפסו בלקוטי שיחות חלק יט ולט.
- שיעורים בספר התניא - מאת הרב יוסף וינברג. הוגה ע"י הרבי מליובאוויטש שהוסיף את הערותיו.
- ביאור הרנ"ג - מאת הרב נחום גולדשמיד.
- ביאורים מאת הרב מנחם מנדל פוטרפס.
- הלקח והלבוב - מאת הרב אלכסנר סנדר יודאסין.
- ליקוט פירושים - מאת הרב אהרון חיטריק.
- ליקוטי ביאורים בספר התניא - מאת הרב יהושע קראף.
- פניני התניא - מאת הרב חיים לוי יצחק גינזבורג.
- משכיל לאיתן - מאת הרב יקותיאל גרין.
- באור התניא - מאת הרב עדין שטיינזלץ.
- חסידות מבוארת-תניא פירוש ענק שמלקט את כל הפירושים הקיימים. נערך על ידי הרבנים יעקב לייב אולטיין ונחמן שפירא, עד כה יצאו שני חלקים.
- תניא אור אין סוף - שיעורים בשפה פשוטה בנ"ג הפרקים הראשונים, נערך על ידי ש. שמידע.
- טללי תשובה ביאור על אגרת התשובה, מאת הרב יוסף יצחק כ"ץ.
- שיעורים בספר התניא מאת הרב יורם אברג'יל.
- "מעיינותיך"- סדרת ספרים על חלקי התניא המבוארת על פי שיעוריו של הרב יואל כהן.
דפוסי התניא[עריכה]
ספר התניא נדפס באלפי מהדורות. המהדורות הראשונות נדפסו בעשרות אלפי עותקים עקב הביקוש הרב לספר, אשר במהרה תפש את מקומו המכובד כספר היסוד של החסידות.
בשנת תר"ס נדפסה בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם בווילנא, בו נדפס הש"ס במהדורת וילנא הנפוצה כיום, המהדורה השלושים ושש, אשר בה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד ישנים, ותוקנו משגיאות ושיבושים שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת לאדמו"ר הרש"ב- רבי שלום דובער שניאורסון, לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת האדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.
עם ייסוד הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד – קה"ת – בשנת תש"ב הועברה אליה זכות ההדפסה ע"י מייסדה האדמו"ר הריי"צ.
בשנת תשל"ח הורה הרבי מליובאוויטש לחסידיו להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים, על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם – ספר התניא – לכל מקום, ובכך לקיים את הוראת המשיח לבעש"ט: "יפוצו מעיינותיך חוצה".
מאז נדפס הספר ביותר מחמשת אלפים מהדורות, כאשר כל מהדורה היא מאה עותקים לפחות. רוב המהדורות הודפסו באמצעות מכונות דפוס ניידות. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר בכל הזמנים.
הספר נדפס בשבע היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא ע"י חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאירן וסוריה. בעתות מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: ביירות, צור, צידון ועוד.
תרגומים[עריכה]
ספר התניא תורגם לשפות שונות ע"י צוותים מיוחדים שהוקמו לשם כך. צוותים אלו כללו רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: יידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל בעברית ובאנגלית.
קישורים חיצוניים[עריכה]
| חסידות חב"ד | ||
|---|---|---|
| אדמו"רי חב"ד | חב"ד ליובאוויטש: רבי שניאור זלמן מלאדי • רבי דוב בער שניאורי • רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק • רבי שמואל שניאורסון • רבי שלום דובער שניאורסון • רבי יוסף יצחק שניאורסון • רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש • אדמו"רי קאפוסט: יהודה לייב שניאורסון • שלמה זלמן שניאורסון • שלום דובער מרציצה • שמריהו נח שניאורסון • אדמו"רי לאדי: חיים שניאור זלמן שניאורסון • יצחק דובער שניאורסון • לוי יצחק מסיראטשין • יהודה ירחמיאל גוטמן • מאיר שכנא שניאורסון • אדמו"רי ניעז'ין: ישראל נח שניאורסון • אדמו"רי סטרשלה: אהרון מסטרשלה • ר' חיים רפאל • אישות אדמו"רי חב"ד הרישמית: סטרנא • שיינא • חיה מושקא (אשת הצמח צדק) • רבקה (אשת המהר"ש) • שטערנא • שטערנא שרה • נחמה דינה • חיה מושקא שניאורסון (אשת הרבי מליובאוויטש)• | |
| ספרי חב"ד | ספרי אדמו"רי חב"ד: אגרות קודש (הרבי מליובאוויטש) • ליקוטי שיחות • ספר התניא • אגרות קודש (הריי"צ) • ספרי חסידי חב"ד: חקרי הלכות • | |
| ישיבות | ישיבות: ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש • ישיבת תורת אמת (חב"ד) • | |