סתם חרמים

נכסים שהוקדשו בלשון חרם אך לא פורש למי הם הוקדשו, אם לבדק הבית או לכהנים.

ישנם שני סוגי חרמים: א. "חרמי בדק הבית", כלומר: נכסים שהוקדשו ל"בדק הבית" בלשון חרם (כגון שאמר: "נכסים אלו חרם לבדק הבית", או "חרם לשמים"), שהם נפדים בשוויים ככל הקדש, והדמים נופלים לתיקון בנייני בית המקדש; ב. "חרמי כהנים", כלומר: נכסים שהוקדשו לכהנים בלשון חרם (כגון שאמר: "נכסים אלו חרם לכהנים"), שאין להם פדיון, אלא ניתנים לכהנים.

ונחלקו תנאים בשאלה מה דינם של נכסים שהוקדשו בלשון חרם ולא פורש למי הם הוקדשו, כגון שהמקדיש אמר: "הרי זה חרם" ולא סיים למי הם חרם לבדק הבית או לכהנים: יש סוברים, ש"סתם חרמים לבדק הבית"; ויש סוברים, ש"סתם חרמים לכהנים".

גם להלכה נחלקו הראשונים: יש שפסקו ש"סתם חרמים לכהנים", ויש שפסקו ש"סתם חרמים לבדק הבית".