עולה עמו ואינה יורדת עמו

דין זה "עולה עמו ואינה יורדת עמו" משמעותו שאדם חייב לדאוג לצרכי אשתו לפי רמת החיים הגבוהה יותר, הן לפי רמת החיים שלו ושל משפחתו, והן לפי רמת החיים המקובלת אצל משפחתה. דין זה מובא בגמרא כדין ידוע במסכת בבלי כתובות דף מח ע"א ושם בדף ס"א ע"א, ומקורו במסכת שמחות פרק ג הלכה ה: הכלה יוצאה בין בכבוד בית אביה בין בכבוד בית חמיה, מפני שעולה עמו ואינה יורדת.