עזרה:הערת שוליים

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הערת שוליים היא הערה המופיעה בסוף ערך תחת הפסקה "הערות שוליים". הערות אלו הם לרוב מקורות של ציטוטים, עובדות או עדויות שהובאו בגוף הערך, ולעתים הרחבה שאין לה מקום בערך.

דף זה עוסק בהיבטים הטכניים של יצירת הערת שוליים.

כיצד זה עובד[עריכה]

הרעיון הבסיסי העומד מאחורי תגי <ref>, הוא הצגת הטקסט המופיע בין תג הפתיחה לתג הסגירה כהערת שוליים. כל הערות השוליים מוצגת באופן אוטומטי במקום המוגדר על ידי תג העזר <references/>.

יצירת הערת שוליים[עריכה]

יצירה של הערת שוליים אחת או יותר נעשית בשני שלבים:

השלב הראשון
הערות השוליים נכתבות בגוף הערך ומוצגות בסופו בצורה אוטומטית. אי לכך, כדי ליצור הערת שוליים יש לכתוב את ההערה בגוף הטקסט, בדרך כלל בסוף ציטוט או משפט. לאחר כתיבת ההערה יש לסמן את ההערה באמצעות העכבר או מקשי החצים וללחוץ על כפתור "הערת שוליים" (צלמית ובה סוגריים מרובעים עם המספר 1).

לדוגמה:

"בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" <ref>בראשית א', א'</ref>.
שתוצאתו:
"בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" [1].

השלב השני
הערות השוליים מוצגות כאמור בסוף הערך תחת הפסקה "הערות שוליים". הוספת פסקה זו נעשית באמצעות בחירה באפשרות "כותרת הערת שוליים" מתוך רשימת התבניות שבדף העריכה. בהמשך לדוגמה הקודמת, יש לכתוב בסוף הדף :
==הערות שוליים==
<references/>

שתוצאתו:

הערות שוליים[עריכה]

  1. בראשית א', א'

שימו לב[עריכה]

  • את השלב השני יש לבצע פעם אחת בלבד. על השלב הראשון יש לחזור עבור כל הערת שוליים.

ריבוי הפניות להערת שוליים יחידה[עריכה]

ניתן לזהות מספר רב של הפניות, כמפנות להערת שוליים אחת. כדי לעשות זאת יש לצרף לכל הפניה, מזהה ייחודי שיחזור על עצמו, בכל ההפניות המבקשות להפנות לאותה הערת שוליים. הויקי ישייך את כל ההפניות לאותה הערה, לכל הפניה יווצר תת קישור בהפניה.

יצירה של הפניה להערת שוליים קיימת נעשית כך:

  1. תחילה יש ליצור את המופע הראשון של הערת השוליים. דבר זה נעשה בדומה לשלב הראשון לעיל, עם תוספת קטנה: לאחר סימון ההערה ולחיצה על כפתור "הערת שוליים", יש להוסיף פרמטר בשם "name="ref-name, כאשר את המילים ref-name יש לשנות לשם ייחודי.

    לדוגמה:
    היתה הכנסת ספר תורה מרשימה מאוד <ref name="sefer">בשבע, כ' כסלו תשמ"ט</ref>.
    שתוצאתו:
    היתה הכנסת ספר תורה מרשימה מאוד [1].

  2. כעת ניתן ליצור הערות שוליים שיקוּשרו להערה הראשונית שיצרנו. כדי ליצור הפניה מסוג זה, יש לבחור את התבנית "הפניה להערת שוליים" מתוך רשימת התבניות, ולשנות את המילים ref-name לפרמטר שהוספנו להערה הראשונית.

    בהמשך לדוגמה הקודמת, אם נרצה ליצור הפניה במשפט הבא, נעשה זאת כך:
    הספר נתרם להצלחת תלמידי הישיבות ונכתב במשך שבוע ימים <ref name="sefer" />.
    שתוצאתו:
    הספר נתרם להצלחת תלמידי הישיבות ונכתב במשך שבוע ימים[1].

בצורה זו ניתן ליצור מספר הפניות להערת שוליים אחת. כל הערות השוליים בעלות פרמטר name זהה, יקבלו מספר הערת שוליים זהה.

העתקה[עריכה]

לשימוש קל ניתן להעתיק את התוכן שבמסגרת למקום הדרוש, ולהחליף את caption בשם אחר, ובמקום הערת שוליים לכתוב את הערת השוליים הנחוצה. את השורה הראשונה יש להעתיק רק פעם אחת למקום הראשון של הערת השוליים, ואת השורה השנייה לכל מקום נוסף שניצרכת הערה זו.

<ref name="caption">הערת שוליים</ref>

<ref name="caption" />

הערות שוליים לריבוי הפניות[עריכה]

  1. 1.0 1.1 בשבע, כ' כסלו תשמ"ט

הערות שוליים רבות[עריכה]

המעוניינים בכך שהערות שוליים רבות יוצגו בתיבה נגללת יכולים להשתמש בסקריפט פרטי, הוספת גלילה ואפשרויות "הסתרה/הצגה" של הערות שוליים (כאשר יש מעל 10 הערות שוליים בדף), המופיע ברשימת הסקריפטים בהעדפות, תחת הלשונית "סקריפטים".

ריבוי כותרות של הערות שוליים[עריכה]

במקרה שיושמו מספר רב של כותרות הערות שוליים <references/> בעמוד אחד, בכל כותרת יופיעו ההערות שבין הכותרת הקודמת לבינה.

חלוקת הערות שוליים לקבוצות[עריכה]

ניתן לחלק את הערות השוליים לקבוצות, ולהציג את הערות השוליים השייכות לקבוצה אחת בנפרד מן הקבוצה השנייה. ההפרדה נעשית באמצעות תמיכה המובנית בפרמטר group - תגית ref מקבלת את הפרמטר group שישייך את הערת השוליים לקבוצה הרצויה, שתוצג בתגית references עם פרמטר group המתאים. כך אם נרצה להפריד בין הערות השוליים שנועדו לבאר ולהסביר לבין הערות השוליים המפנות לסימוכין:

אליהו קרא לה' וירדה אש משמים האש לחכה את הקרבן והדבר היה מפליא בעיני העם. <ref group="הסברים">יש לזכור שקרבנו של אליהו היה רטוב מאוד כיון ששפכו עליו כמות גדולה של מים לפני כן.</ref>

כל העם הבין שה' הוא האלהים ונביאי הבעל מציגים שקר. העם רדף את נביאי הבעל והרגם. <ref group="סימוכין">הסיפור מובא בספר מלכים</ref>


== ביאורים והסברים==
<references group="הסברים" />
== סימוכין ==
<references group="סימוכין" />

כשהתוצאה:

אליהו קרא לה' וירדה אש משמים האש לחכה את הקרבן והדבר היה מפליא בעיני העם.[הסברים 1] כל העם הבין שה' הוא האלהים ונביאי הבעל מציגים שקר. העם רדף את נביאי הבעל והרגם.[סימוכין 1]

באורים והסברים[עריכה]

  1. יש לזכור שקרבנו של אליהו היה רטוב מאוד כיון ששפכו עליו כמות גדולה של מים לפני כן.

סימוכין[עריכה]

  1. הסיפור מובא בספר מלכים