עמך ישב בקרבך
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
פרט במצוות העוסקות בעבד שברח מאדוניו, לעם ישראל, ומבקש את עזרתם. עניין המצווה הוא שלא להסגיר עבד שברח מאדוניו מחוצה לארץ לארץ ישראל, חזרה לאדוניו, שנאמר דברים כג, טז "לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אֲשֶׁר יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו: בפרטי המצווה, פסוק יז שם, נאמר "עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנו". ראה פרטי מצווה זו בערך לא תסגיר עבד.
שיוך פרט זה במצווה למניין המצוות[עריכה]
הרמב"ם בספר המצוות, וכן מוני מצוות נוספים, לא מנו פרטים אלה, "עמך ישב בקרבך, במקום אשר יבחר, באחד שעריך, בטוב לו" במניין המצוות. הרמב"ם מנה שתי מצוות בלבד בנושא זה. הראשונה היא האיסור להסגיר עבד אל אדוניו, והשניה האיסור להונות עבד זה, שנשתחרר והפך לגר צדק. נראה מכך לכאורה, שאלה פרטים במצווה ולא מצווה בפני עצמה.