ספק עשירי

הגדרה[עריכה]

ספק האם הבהמה היא מעשר-בהמה (בכורות נח: במשנה).

לדוגמא, קפץ אחד מהטלאים המעושרים לתוך אלה שעדיין אינם מעושרים, וכעת יש ספק על כל אחד מהם האם הוא כבר מעושר ופטור (בכורות נח: במשנה).

מקור וטעם[עריכה]

מקורו מהפסוק "עשירי" ודאי ולא עשירי ספק. והקשו מכך על הרמב"ם וסיעתו שסוברים שכל ספיקא דאורייתא לקולא מדאורייתא^[1] - לשיטתם למה צריך פסוק מיוחד להתיר ספק עשירי. ותירץ הפרי חדש שבאקבע איסורא גם הרמב"ם מודה שמחמירים, ולזה צריך כאן פסוק (יו"ד קי כללי ספק ספיקא).

בטעמו כתב השערי יושר ((א-ה) שקדושת המעשר לא חלה כלל. וזו הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות עדיין לא ידועה לנו משום שמספר שאינו ודאי לא נחשב מספר, כמו לעניין ספירת העומר שצריך לדעת בבירור את מספר היום, ואי אפשר לספור מספק.

חוזק[עריכה]

בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה^[2].

רוב נחשב כעשירי ודאי לדעת התוס' (בבא מציעא ו: ד"ה קפץ), וביאר הקובץ שיעורים (כתובות עד) שהטעם הוא שרוב הוא בירור המציאות^[3]. אך לדעת תוספות הרא"ש (הובא בשיטה מקובצת בבא מציעא ו: ד"ה עי"ל) רוב עדיין נחשב כעשירי ספק^[4].

הערות שוליים[עריכה]