פלשתים

אוכלוסייה שהתגוררה בתקופת המקרא באזור בארץ כנען ששמו "פלשת" ונקראו על שם מקומם "פלשתים". מקום מגוריהם הוא שקבע את זהותם כפלשתים, ולא מוצאם האתני. במשך הזמן גרו במקום זה אוכלוסין ממוצא אתני מגוון, ושם כולם "פלשתים" על שם מקומם ^[1]. בתקופה מסויימת אוכלוסיית הפלשתים היתה תוצר של ערבוב בין שני עמים, הפתרוסים והכסלוחים.^[2].

ואת פתרוסים ואת כסלוחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתורים. (בראשית י יד)

הפלשתים ויצחק[עריכה]

וישב יצחק בגרר. וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחותי היא, כי ירא לאמר אשתי פן יהרגוני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה היא... ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד. ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבודה רבה, ויקנאו אותו פלשתים. וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו, סתמום פלשתים וימלאום עפר. ויאמר אבימלך אל יצחק, לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד... ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק לאמר לנו המים, ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו... ויאמרו ראה ראינו כי היה ה' עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך, ונכרתה ברית עמך. אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום, אתה עתה ברוך ה'... (שם כו ו והלאה).

הפלשתים בתקופת יציאת מצרים[עריכה]

והעוים היושבים בחצרים עד עזה, כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם. (דברים ב כג).

הפלשתים בתקופת השופטים[עריכה]

ויחר אף ה' בישראל וימכרם ביד פלשתים וביד בני עמון. וירעצו וירוצצו את בני ישראל בשנה ההיא שמונה עשרה שנה את כל בני ישראל אשר בעבר הירדן בארץ האמורי אשר בגלעד... (שופטים י ז).

הפלשתים בתקופת שמואל הנביא[עריכה]

וישמעו פלשתים את קול התרועה ויאמרו מה קול התרועה הגדולה הזאת במחנה העברים, וידעו כי ארון ה' בא אל המחנה. ויראו הפלשתים כי אמרו בא אלקים אל המחנה, ויאמר אוי לנו כי לא היתה כזאת אתמול שלשם. אוי לנו מי יצילנו מיד האלקים האדירים האלה אלה הם האלקים המכים את מצרים בכל מכה במדבר. התחזקו והיו לאנשים פלשתים פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם והייתם לאנשים ונלחמתם. וילחמו פלשתים וינגף ישראל וינוסו איש לאהליו, ותהי המכה גדולה מאד, ויפל מישראל שלשים אלף רגלי. וארון אלקים נלקח, ושני בני עלי מתו חפני ופינחס. (שמואל א ד ז).

ויהי ארון ה' בשדה פלשתים שבעה חדשים. ויקראו פלשתים לכהנים ולקוסמים לאמר מה נעשה לארון ה', הודיעונו במה נשלחנו למקומו. ויאמרו אם משלחים את ארון אלקי ישראל אל תשלחו אותו ריקם כי השב תשיבו לו אשם, אז תרפאו ונודע לכם למה לא תסור ידו מכם... (שם ו א והלאה, וראה שם עוד).

וישמעו פלשתים כי התקבצו בני ישראל המצפתה, ויעלו סרני פלשתים אל ישראל, וישמעו בני ישראל ויראו מפני פלשתים. ויאמרו בני ישראל אל שמואל אל תחרש ממנו מזעוק אל ה' אלקינו, ויושיענו מיד פלשתים. ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלה עולה כליל לה', ויזעק שמואל אל ה' בעד ישראל ויענהו ה'. ויהי שמואל מעלה העולה ופלשתים נגשו למלחמה בישראל, וירעם ה' בקול גדול ביום ההוא על פלשתים ויהומם וינגפו לפני ישראל... ותשובנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל לישראל מעקרון ועד גת ואת גבולן הציל ישראל מיד פלשתים, ויהי שלום בין ישראל ובין האמורי. (שם ז ז והלאה).

ויך יונתן את נציב פלשתים אשר בגבע, וישמעו פלשתים... ופלשתים נאספו להלחם עם ישראל שלשים אלף רכב וששת אלפים פרשים ועם כחול אשר על שפת הים לרוב, ויעלו ויחנו ממכמש קדמת בית און... וחרש לא ימצא בכל ארץ ישראל, כי אמרו פלשתים פן יעשו העברים חרב או חנית, וירדו כל ישראל הפלשתים ללטוש איש את מחרשתו ואת אתו ואת קרדומו ואת מחרשתו... (שם יג ג).

ויעל יונתן על ידיו ועל רגליו ונושא כליו אחריו, ויפלו לפני יונתן ונושא כליו ממותת אחריו. ותהי המכה הראשונה אשר הכה יונתן ונושא כליו כעשרים איש בחצי מענה צמד שדה. ותהי חרדה במחנה בשדה ובכל העם המצב והמשחית חרדו גם המה ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלקים. ויראו הצופים לשאול בגבעת בנימין והנה ההמון נמוג וילך והלם... ויזעק שאול וכל העם אשר אתו ויבאו עד המלחמה, והנה היתה חרב איש ברעהו מהומה גדולה מאד... (שם יד יג, וראה שם עוד).

ויהי בימים ההם ויקבצו פלשתים את מחניהם לצבא להלחם בישראל, ויאמר אכיש אל דוד ידע תדע כי אתי תצא במחנה אתה ואנשיך... ויקבצו פלשתים ויבאו ויחנו בשונם, ויקבץ שאול את כל ישראל ויחנו בגלבע... (שם כח א, וראה שם עוד).

ופלשתים נלחמים בישראל, וינסו אנשי ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים בהר הגלבע. וידבקו פלשתים את שאול ואת בניו ויכו פלשתים את יהונתן ואת אבינדב ואת מלכישוע בני שאול... ויהי ממחרת ויבאו פלשתים לפשט את החללים וימצאו את שאול ואת שלשת בניו נופלים בהר הגלבע. ויכרתו את ראשו ויפשיטו את כליו וישלחו בארץ פלשתים סביב לבשר בית עצביהם ואת העם. וישימו את כליו בית עשתרות, ואת גויתו תקעו בחומת בית שן... (שם לא א והלאה).

הפלשתים בתקופת דוד המלך[עריכה]

וישמעו פלשתים כי משחו את דוד למלך על ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דוד, וישמע דוד וירד אל המצודה. ופלשתים באו וינטשו בעמק רפאים. וישאל דוד בה' לאמר האעלה אל פלשתים התתנם בידי, ויאמר ה' אל דוד עלה כי נתון אתן את הפלשתים בידך, ויבא דוד בבעל פרצים ויכם שם דוד, ויאמר פרץ ה' את אויבי לפני כפרץ מים, על כן קרא שם המקום ההוא בעל פרצים. ויעזבו שם את עצביהם, וישאם דוד ואנשיו... (מלכים ב ה יז והלאה).

הפלשתים בתקופת חזקיהו המלך[עריכה]

הוא (חזקיה) הכה את פלשתים עד עזה ואת גבוליה ממגדל נוצרים עד עיר מבצר. (שם יח ח).

הפלשתים מתקופת אמצע בית ראשון[עריכה]

אשר היה דבר ה' אל ירמיהו הנביא אל פלשתים, בטרם יכה פרעה את עזה. כה אמר ה' הנה מים עולים מצפון והיו לנחל שוטף וישטפו ארץ ומלואה עיר ויושבי בה וזעקו האדם והיליל כל יושב הארץ... על היום הבא לשדוד את כל פלשתים להכרית לצור ולצידון כל שריד עוזר, כי שודד ה' את פלשתים שארית אי כפתור. באה קרחה אל עזה נדמתה אשקלון שארית עמקם, עד מתי תתגודדי... (ירמיה מז א).

כה אמר א-דני אלקים יען עשות פלשתים בנקמה וינקמו נקם בשאט בנפש למשחית איבת עולם, לכן כה אמר א-דני אלקים הנני נוטה ידי על פלשתים והכרתי את כרתים, והאבדתי את שארית חוף הים. ועשיתי בם נקמות גדולות בתוכחות חמה, וידעו כי אני ה' בתתי את נקמתי בם. (יחזקאל כה טו).

כה אמר ה' על שלשה פשעי עזה ועל ארבעה לא אשיבנו, על הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום. ושלחתי אש בחומת עזה, ואכלה ארמנותיה, והכרתי יושב מאשדוד ותומך שבט מאשקלון, והשיבותי ידי על עקרון ואבדו שארית פלשתים אמר א-דני אלקים. (עמוס א ו).

הלוא כבני כושיים אתם לי בני ישראל נאם ה', הלוא את ישראל העלתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר. (עמוס ט ז).

הוי יושבי חבל הים גוי כרתים, דבר ה' עליכם כנען ארץ פלשתים והאבדתיך מאין יושב, והיתה חבל הים נות כרות רועים וגדרות צאן, והיה חבל לשארית בית יהודה עליהם ירעון בבתי אשקלון בערב ירבצון, כי יפקדם ה' אלקיהם ושב שבותם... (צפניה ב ה).

תרא אשקלון ותירא ועזה ותחיל מאד ועקרון כי הוביש מבטה, ואבד מלך מעזה ואשקלון לא תשב. וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים... (זכריה ט ה).

ומן פלשתים מביאים ליהושפט מנחה וכסף משא, גם הערביים מביאים לו צאן אילים שבעת אלפים ושבע מאות ותישים שבעת אלפים ושבע מאות. (דהי"ב יז יא)

ויצא (עוזיה) וילחם בפלשתים ויפרוץ את חומת גת ואת חומת יבנה ואת חומת אשדוד ויבנה ערים ובאשדוד ובפלשתים. ויעזרהו האלקים על פלשתים ועל הערבים היושבים בגור בעל והמעונים. (שם כו ו)

הפלשתים כמייצגים אידיאה[עריכה]

שם משמואל:[עריכה]

• והנה קלפת פלשתים היתה שחוק וליצנות, כמו שדייק הרבי ר"ב זצללה"ה מן המקרא (שופטים י"ז) קראו לשמשון וישחק לפנינו, וכן הוא מפורש בב"ר (ס"א) ובמושב לצים זה אבימלך, ועל כן גלות יצחק אבינו ע"ה היתה בפלשתים, שיצחק מדתו יראת שמים, ששחוק וליצנות הוא היפוך לגמרי מיראה ופחד, וכל גלות היא בדבר שהוא היפוך לו.

• ונראה עוד דקליפת פלשתים היא אמצעית בין קליפת מצרים שהיא ערוה כנ"ל ובין כנען שהוא ביותר בע"ז, כדאיתא בספרים, וקליפת פלשתים כלולה משתיהן, ועל כן נמצא בהן שחוק וקלות ראש המרגילין לערוה, ובשחוק ובליצנות יש בהם נמי קליפת ע"ז לצאת מרשות ועול מלכות שמים, ועל כן יצחק שתיקן חטא ע"ז ומדתו היתה יראת שמים היתה גלותו בארץ פלשתים, שהם הפכים אליו לגמרי. ועם זה יובן שקליפת פלשתים בטומאה היא לעומת תורה בקדושה... לעומתה קליפת פלשתים בטומאה, והם אמצעים ומחברים קליפת מצרים שהיא חומרית ביותר, עם קליפת כנען שהיא ע"ז שהיא בשכל, ואולי באמצעות קליפת פלשתים המחברת כנ"ל היו המצרים שטופין נמי בע"ז וענינים בעריות. וגם שם פלשתים מלשון פילוש לעומת תורה שבקדושה בריח התיכון מבריח מן הקצה אל הקצה, וגם ארצם היא בין מצרים ובין ארץ כנען, ורק חמשת סרני פלשתים לכנעני תחשב...

• והנה קליפת פלשתים שהיא היפוך התורה היה בדין שקודם מתן תורה יכניעו את קליפת פלשתים, וכמו שקודם בנין בית המקדש היתה תמיד מחיית עמלק באשר בית המקדש הוא לחבר עליונים ותחתונים, ועמלק הוא הנרגן מפריד אלוף... כמו כן היה בדין קודם מתן תורה להכניע קליפת פלשתים למען לא תעכב מלהופיע יראת שמים בעולם, והיה בדין אשר עוד קודם ילכו לסיני לקבל התורה ילכו לארץ פלשתים להכניע גאון פלשתים... ובזה יש לפרש הכתוב ויהי בשלח פרעה את העם, היינו שליוה אותם והיה להם צירוף עמו עוד בצד מה, על כן לא נחם דרך ארץ פלשתים, להכניע את קליפת פלשתים, כי קרוב הוא, היינו שקליפת פלשתים קרובה לקליפת מצרים כנ"ל, והם באשר יש להם צירוף בצד מה לקליפת מצרים, ינחם העם בראותם מלחמה, היינו מלחמה רוחנית של קליפת פלשתים, ולא יהיה ביכולתם לעמוד בקשרי המלחמה הרוחנית של שחוק וקלות ראש של פלשתים המרגילין לערוה של מצרים, וזהו ושבו מצרימה, וזה רק מטעם ויהי בשלח פרעה, שליוה אותם, דאי לאו הכי, אלא שהיו נקיים לגמרי מכל קליפת מצרים, לא היה שום פחד מקליפתם וכחות הרע של פלשתים, והיה טוב יותר להכניעם עוד קודם מתן תורה, ואז היו יכולים לבא ליראת שמים בשלימות... ומלחמת פלשתים נשארה לימי דוד שמדתו יראת שמים, כי היה מרכבה למלכות שמים, וישראל במדת היראה שקנו על ים סוף הלכו לסיני לקבל התורה, ולא הזיקה להם קליפת פלשתים. (בשלח תרע"ב)

• ולפי האמור יתבאר מה שכתב ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים... ויש לפרש היות ידוע שמהרכבת שני מינים נולד כח שלישי גדול וחזק אשר לא היה בשני המינים, כן מהרכבת כחות הטומאה של מצרים ושל כנען נולד כח שלישי חזק משניהם, הוא כח הטומאה של פלשתים והוא דרך מפולש (לשון פלשתים) לבאר שחת, היפוך מיעקב אבינו ע"ה בקדושה הבאה מהרכבת מדת אברהם ומדת יצחק... ועל כן לעומתם בטומאה פלשתים היא כח של טומאה מיוחדת המקשרת לצד הטומאה לעומת יעקב בקדושה, וכשם שיעקב כלול הוה ממדת אברהם ומדת יצחק, כן לעומתו פלשתים הם הרכבה מטומאת מצרים ומטומאת כנען, וכן נמי מושב ארצם הוא בין מצרים ובין כנען מורה על ענינם...

• ומעתה מבואר שלעומת אם היו מתמרקין לגמרי במצרים, עד שלא היה כחו של פרעה מתחבר עמהם, היו כובשים בראשונה ארץ פלשתים שהם בטומאה לעומת מדתו של יעקב בקדושה, זכו ישראל על ידי שלשה הנסיונות שעד היום שהם לעומת שלשת האבות, וזכו מזה למתן תורה הנגלית, ומעתה מובן סמיכות הקרא, שכלפי שלא נחם דרך ארץ פלשתים מטעם הנ"ל, היתה עצת ה' להסיבם דרך המדבר ים סוף להשלים החסרון מה שלא יכלו לכבוש את ארץ פלשתים. (שם תרע"ה)

רבי צדוק הכהן[עריכה]

• "...וז' בנים היה למצרים, והו' הוא כסלוחים אשר יצאו משם פלשתים ככתוב פרשת נח, ומסתמא כל מספר ז' שבכל מקום הם נגד ז' מדות הידועים, והו' היא היסוד, ונמצא פלשתים היסוד שביסוד דקליפה ועל כן הם נקראים ערלים ביחוד בסתם בכל מקום בלשון הכתוב..." (ר' צדוק חלק א פוקד עקרים עמוד מ)

• "ובאר בזכות מרים נוקבא כטעם אשה יראת ה' דיראה נקרא נוקבא וגם דוד המלך ע"ה אתי ממרים כמו שאמרו ז"ל (שמות רבה א', י"ז) מלכים ממרים והוא נגד תואר מלך, כי ענין חפירת בארות דאבות היה כטעם יגעתי ומצאתי (מגילה ו' ע"ב) ושמעתי דאחר היגיעה הוא מוצא מציאה דבר שהוא שלא ביגיעתו דמציאה הוא בהיסח הדעת ולא ביגיעה רק מכל מקום לולי יגיעה זו לא היה מוצא זה, וכן באר מים הרי המים שם מצויים רק על ידי היגיעה דחפירה הוא מוצא אותן כך כל יגיעת האדם למצוא אותו מעיין נובע שבלב ממקור החיים יתברך שמו, ולכך פלשתים סתמום כי ענין פלשתים פלשת ים פירוש שנקראים כן על שם עסקם לפלש ולבקש בעמקים כענין נחותי ימא להעלות מטמונות שבים שזה גם כן יגיעה למצוא דבר שכבר הוא מצוי שם רק שהוא בעסקי עולם הזה. והאבות עשו כמעשיהם בעניני עולם הבא וצרכי הנפש לא בצרכי הגוף, והם במה שהשתמשו באותם כוחות לעניני עולם הזה, הוא סתימת הבארות דאבות". ספר ליקוטי אמרים - ספר יהושע פרק א

• "וזה ענין מלחמה עם פלשתים שהתחיל מימות שמשון עד דוד המלך ע"ה שהוא הגומר, כי לעולם יהודה ודן מחוברים כמו במלאכת משכן וכדאיתא בזוהר פרשת ויחי גם אלעתיד ואמרו ז"ל (בראשית רבה צ"ח, י"ד) על פסוק (בראשית מ"ט, י"ח) לישועתך וגו' דיעקב אבינו ע"ה חשב על שמשון שהוא משיח, היינו כי הוא מחובר לדוד המלך ע"ה שהוא באמת משיח כדרשת חז"ל (זוה"ק ח"א פ"ב ע"ב), ועסקם מלחמת פלשתים היינו ניצוח אותו כח דיגעתי ומצאתי בעניני עולם הזה רק להכניסו לקדושה, כנודע בזוהר כמה פעמים דבאר רומזת למדת דוד המלך ע"ה, כנ"ל דמדת המלך כך הוא יגיעה והשתדלות אדם עד שמוצא דבר זה דהכל בידי שמים ושזהו השתדלות אדם" - ספר ליקוטי אמרים - ספר יהושע פרק א

מי השילוח[עריכה]

• ספר מי השילוח - פרשת וירא

אצל הפלשתים הוא כח הגבורה שבעולם ולכן שמשון הגבור הי' תמיד מתלחם עמם

הערות שוליים