פנחס שפירא

מתוך הויקיפדיה העברית: רבי פנחס שפירא מקוריץ (ה'תפ"ו, 1726 - י' באלול ה'תקנ"א, 1791) היה מתלמידיו הקרובים של הבעל שם טוב, מגדולי צדיקי החסידות במאה ה-18. נולד בעיר שקלוב בשנת 1726, לרבי אברהם אבא. אביו, אברהם אבא, היה בנו של פנחס בן משה, בנו השני של רבי נתן נטע שפירא בעל ה"מגלה עמוקות". אמו הייתה מצאצאי הראב"ן. נקרא על שם סבו רבי פנחס שפירא, מגיד מישרים בשקלוב. גדל והתחנך בעיר הולדתו, וכבן למשפחת ליטאית למדנית למד והעמיק בתלמוד ובפוסקים, וכבר בצעירותו רשם לעצמו חידושים ופלפולים שנדפסו מאוחר יותר בספר גבעת פנחס (הראשון). בנוסף רכש ידיעות בדקדוק ובספרי הפילוסופיה של ימי הביניים. נישא לטריינא בת הרב יונה וייל מסלאוויטא (אחיינו של הקרבן נתנאל).