פסח מצרים

"פסח מצרים" - הפסח הראשון שנעשה על ידי אבותינו בארץ מצרים בטרם יצאו משם; "פסח דורות" - פסח שנצטווינו עליו לדורות.

מה בין "פסח מצרים" ל"פסח דורות"? "פסח מצרים" - נלקח בעשירי לחודש ניסן, שנאמר (שמות יב, יג): "בעשור לחודש הזה ויקחו להם איש שה...". ממה שנאמר: "הזה", דרשו חכמים: פסח מצרים מקחו ב"עשור" ואין פסח דורות מקחו ב"עשור" (ועל אף שגם "פסח דורות" טעון בדיקה ארבעה ימים קודם שחיטתו כדי לקבוע שאין בו מום הפוסלו להקרבה, מכל מקום אין צורך להפרישו לקרבן כבר בעשירי בניסן, "אלא בודק אדם שניים-שלושה טלאים בעשור לניסן, ומפריש אחד מהם בשעת שחיטה"). "פסח מצרים" - טעון הזאה, שנאמר (שמות יב, כד): "ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות מן הדם אשר בסף". כל מטרתה של הזאה זו לא היתה אלא לצורך שעה בלבד, כמו שנאמר (שם יב, כג): "ועבר ה' לנגוף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות ופסח ה' על הפתח ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף". ומכאן שאין הזאה זו נצרכת אלא ל"פסח מצרים" ולא ל"פסח דורות". "פסח מצרים" - נאכל בחפזון,שנאמר (שם שם, יא): "ואכלתם אותו בחפזון". ממה שנאמר: "אותו", דרשו חכמים: אותו בחפזון ולא פסח אחר בחפזון. כלומר: שרק את "פסח מצרים" נצטוו לאכול בחפזון ולא את "פסח דורות". "פסח מצרים" - לא נהג אלא יום אחד בלבד, יום ט"ו בניסן, בו יצאו ממצרים, שנאמר (שמות יג, ג-ד): "ולא יאכל חמץ. היום אתם יוצאים בחודש האביב...", ודרשו חכמים: לא יאכל חמץ ביום שאתם יוצאים בו; מאידך, איסור חמץ ב"פסח דורות" נוהג שבעה ימים, שנאמר (שמות יב, יח): "בראשון בארבעה עשר לחודש בערב תאכלו מצות עד יום האחד ועשרים לחודש בערב. שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם".