פעפוע
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
התפשטות ומעבר של מאכל או דבר איסור, לתוך מאכל או כלי אחר, לאוסרו גם כן. סוגיית הפעפוע מופיעה בטור ובשולחן ערוך, ב(יורה דעה קח
הערה: ייתכנו טעויות בערך זה, אין ללמוד ממנו הלכה למעשה.
התייחסויות למקרים שונים של פעפוע[עריכה]
- דם חטאת שנזרק על בגד אינו מפעפע בו, ובכלי שבחלקו נתבשל איסור קיים פעפוע[2].
- פעפוע בחום - בבישול של מאכל איסור בכלי, אם הכלי כולו חם, גם כאשר הבישול נעשה בצד אחד של הכלי, הרי שטעם האיסור מפעפע ומתפשט בכל הכלי[3].
- הבדל בין אפייה לבין בישול - קיים הבדל בשיעור ההתפשטות על ידי פעפוע בין מצב שבו האיסור מונח על ההיתר בתהליך של אפייה, לבין מצב שבו הם מתבשלים יחד[4].
- תנועה והיפוך מאכלים שנצלים ועל גביהם מונח דבר איסור עשוייה לאפשר לחומר המפעפע להגיע רחוק יותר[5].
- דם בתוך הורידים נחלקו בראשונים האם ועד כמה מפעפע בבשר שסביבו בצלייה או בבישול[6].
- חתיכת בשר שנמלחה בכלי שאינו מנוקב וחלקה מחוץ לכלי, נחלקו הראשונים האם איסור הדם מפעפע על ידי המלח בכולה, והאם שומן שבה מעביר הדם בכולה[7].
- לעיתים, קרומים שנמצאים בבשר הבהמה, עוצרים במידה מסויימת את הפעפוע[8].
- לגבי ביטול בשישים, פעפוע עשוי להוביל את הטעם כנגד השישים - טיפת חלב שנפלה על סיר בשרי מבחוץ, מפעפעת פנימה ומתבטלת[9].
- פעפוע של שומן שנבלע בו טעם של איסור, אינו הטעם מפעפע אלא עד מקום שיכול האיסור עצמו להגיע, והשומן אינו מוביל אותו רחוק יותר[10].
- דם אינו מפעפע מלמטה למעלה[11].
- פעפוע בין חתיכת איסור מלוחה, לחתיכת היתר, כאשר חתיכת האיסור למטה אפילו היא כחושה (ראה דבר כחוש), האיסור מפעפע למעלה, דתתאה גבר[12].
- פעפוע קיים בין חתיכות מלוחות. כשהן שמנות, הפעפוע מתפשט בכל החתיכה[13].
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- שולחן ערוך סימן קה
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ טור יורה דעה סימן קה - כל הדין שנוהג באיסור שנתערב בהיתר ע"י בישול כך דינו אם נכבש בתוכו יום שלם מעת לעת דכבוש דינו כמבושל אבל פחות מיום כיון שהוא צונן סגי בהדחה בעלמא ואם הוא חם שהיד נכוית בו אז אוסר כמו מבושל כתב הרשב"א יש אומרים שאין מפליט אלא חום של כלי ראשון שהוא מבשל אבל כלי שני וכן עירוי שהוא ככלי שני אינו מפליט ולא נהירא שהרי חום של בית השחיטה וחום חלב הכסלים מפליט שהן פחותים מכלי שני אלא כל חום שעל ידי האש מפליט אפי' אין היד סולדת בו ע"כ ונראה לי שאין הנדון דומה לראיה שאין חום בית השחיטה וחום חלב הכסלים מפליט אלא כדי קליפה אבל להבליע בכל ההיתר לא חשוב חום אא"כ היד סולדת בו ואפשר שרוצה לומר דחום לתוך חום אינו אוסר ג"כ אלא כדי קליפה וכן ראיתי לקצת מהמחברים ואינו כן אלא אוסר כולו אם היד סולדת בו לפיכך נפל איסור חם לתוך היתר חם או אפי' איסור צונן לתוך היתר חם הכל אסור דתתאה גבר אע"פ שהתחתון היתר כיון שהוא חם גובר על העליון ומחממו עד שמפליט בתחתון כ"ש אם התחתון החם איסור שיותר נקל לו להפליט איסור בעליון אבל אם העליון חם והתחתון צונן אז אינו אוסר כולו אפי' אם העליון החם איסור שהתחתון גובר על העליון ומצננו עד שאינו מפליט איסורו בכל התחתון אלא כדי קליפה לבד וכ"ש אם העליון שהוא חם היתר בד"א כשנתערבו דרך בישול כגון שנפל לתוך התבשיל אבל דרך צלי כגון איסור חם או אפי' קר שנפל על הצלי שאצל האש אינו אוסר כולו אלא כדי נטילה שהוא כעובי רוחב אצבע לפיכך ירך שצלאו בגידו או חתיכת איסור שצלאו עם חתיכת היתר ונוגע זה בזה צריך להסיר כדי נטילה סביב הגיד וכן מן החתיכה במקום שנגעה בחתיכת איסור וכן אם נפל איסור על חתיכה שבקדרה שהיא חוץ לרוטב ולא ניער הקדרה ולא כיסה אותה אינו אוסר אלא כדי נטילה אבל אם היא ברוטב לרש"י כולה ולר"י אפי' מקצתה כדפרישית לעיל או אפי' כולה חוץ לרוטב וניער או כיסה הקדרה הרוטב מפעפע הטעם ומערבו ונבלע בכולו במה דברים אמורים בירך עם גידו וכיוצא בו דבר כחוש שאין בו כח לפעפע בכל החתיכה אבל גדי שמן שצלאו בחלבו אסור לאכול אפי' מראש אזנו שכיון שהוא שמן מפעפע בכולו"
- ↑ זבחים דף צו עמוד ב: "רב יצחק בר יהודה הוה רגיל קמיה דרמי בר חמא שבקיה ואזיל לרב ששת יומא חד פגע ביה אמר ליה אלקפטא נקטן ריחא אתי לה ליד משום דאזלת לך לקמיה דרב ששת הוית לך כי רב ששת א"ל לאו מש"ה מר כי בעינא מילתא פשיט לי מסברא כי משכחנא מתניתא פרכא לה רב ששת כי בעינא מילתא מיניה פשיט לי ממתניתא דכי נמי משכחת מתניתא ופרכא מתניתא ומתניתא היא אמר ליה בעי מיני מילתא דאיפשיט לך כי מתניתא. בעא מיניה: בישל במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה או אין טעון א"ל אינו טעון מידי דהוה אהזאה. והא לא תנא הכי? - א"ל מסתברא כבגד, מה בגד אינו טעון כיבוס אלא מקום הדם אף כלי אינו טעון מריקה ושטיפה אלא במקום בישול. א"ל מי דמי דם לא מפעפע בישול מפעפע, ועוד תניא חומר בהזאה ממריקה ושטיפה וחומר במריקה ושטיפה מבהזאה חומר בהזאה שהזאה ישנה בחטאות החיצונות ובחטאות הפנימיות וישנה לפני זריקה מה שאין כן במריקה ושטיפה חומר במריקה ושטיפה שהמריקה ושטיפה נוהגת בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים בישל במקצת הכלי טעון מריקה ושטיפה כל הכלי מה שאין כן בהזאה א"ל אי תניא תניא וטעמא מאי אמר קרא ואם בכלי נחשת בושלה ואפילו במקצת כלי"
- ↑ תוספות זבחים דף צו/ב - בישל במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה כל הכלי או אינו טעון - "תימה מאי קמבעיא ליה ומאי ס"ד דרב יצחק אי כשמקצת כלי על האש שמבשל בו [חם] ושאר הכלי צונן קמבעיא ליה אם כן מאי קאמר בישול מפעפע הא לא מפעפע בכוליה כלי ואי בשכל הכלי חם פשיטא דמפעפע בכוליה ובעי מריקה ושטיפה ואי קמבעיא ליה אי מפעפע בכוליה כלי או לא אם כן בשאר איסורים נמי תיבעי ליה".
- ↑ טור אורח חיים סימן תסז - ואם נמצא חטה בעיסה או במצה אפויה כתב א"א ז"ל שמותר אפילו היא בקועה שאפילו נתבקעה אינו חמץ גמור אלא קרוב להחמיץ מדאמר ר"י שורן בחומץ וחומץ צומתן ודבר ידוע שחטה קשה ואינה ממהרת להחמיץ כמו העיסה וכיון שהעיסה לא החמיצה כ"ש החטה ולא חיישי' שמא היתה במים לפי שישראל רגילין לשמור יפה המים השמורין וראיתי קצת גדולים שאסרו אותה מצה ויש אחרים שאסרו כל המצות ולא נהירא לי שאפילו היתה חמץ למה תיאסר כל המצה והא דאמרי' חמץ במשהו היינו דווקא ע"י בישול שמתפשט החמץ בכל הקדירה אבל אם כזית חלב נפל על חררה אחת דבר ידוע שאין איסור החלב מפעפע בכל החררה דאפייה לא הוה כבישול להתפשט הטעם בכל החררה אלא אוסר כדי קליפה או כדי נטילה וכ"ש חטה אחת שאין כח בפליט' להתפשט בכל החררה וכ"כ ה"ר אליעזר ממיץ שאם נמצאת חטה על בשר מליח או צלי או על מצה רותחת חותך מקום פעפועו לפי אומד הדעת ואם הוא בי"ט אחרון של פסח מותר להשהותו עד אחר הפסח כיון שהוא ספק י"ט ספק חול ע"כ:
- ↑ טור אורח חיים סימן תסז - מעשה שהגעילו יורה מחומצת וכששפכו המים המחומצים ירדו לבור ואסרו לשתות מימיו בפסח בשביל שנתערבו מימי הבור במים המחומצין בספר הרוקח חטה שנמצאת בקדרה נאסר' הכף שהגיסו בה הקדרה שמוה בקדרות אחרות כולן אסורות וכתב עוד חטה שנמצאת בתרנגולת מלוחה ונמלחו עמה אחרות שאותה שנמצאת עליה אסורה כי נתרככה החטה וחמץ בפסח במשהו והשאר מותרו' וה"ה אם צלו התרנגולו' בשפוד ונמצאת חטה על אחת מהן אותה אסורה והשאר מותרות וכתב א"א הרא"ש ז"ל אין דבריו נראין במה שאסר כל התרנגולת המלוח' שנמצאת בה חטה אלא כאשר כתב ה"ר אליעזר ממיץ שנוטל מקום פעפועו אבל תרנגולת צלוי' שנמצאת בה חטה בזה נראין דבריו שכל התרנוגלת אסורה לפי שכשמהפכין השפוד מתפשט הטעם בכל התרנגולת ואם היה מעשה בא לידי הייתי אוסר כל התרנגולות שבשפוד הנוגעות זו בזו כי ע"י היפוך השפוד מתפשט מזו לזו וכי היכי דבשאר איסורין אם היה כדי ליתן טעם בכולן כולן אסורין הוא הדין נמי חמץ בפסח במשהו עד כאן:
- ↑ טור יורה דעה סימן כב ...גדיים וטלאים שרוצה לצלותן כאחד צריך לחתוך ורידיהן לא חתכן וצלאו כאחד כתב ר"י שהוא מותר וא"א הרא"ש ז"ל כתב שהוא אסור ומיהו אינו מפעפע בכולו אלא ישליך הורידין ויחתוך סביבם כדי נטילה שהוא כעובי אצבע אם בשלו בקדרה מחטט ומנקר החוטין והשאר אם יש בו כדי לבטל כל החוטין בס' מותר ובהמה כיון שדרך לנתחה א"צ לחתוך הורידין ומותר בין לבשל בין לצלות וה"ר אפרים כתב שאין לבשל עוף שלם אע"פ שחתך הורידין עד שינתחו אבר אבר ויסיר כל הגידין שיש בהן דם וכן בהמה שרוצה לבשלה אע"פ שמנתחה צריך לשחוט הורידין וכ"כ בעל ה"ג והני מוזרקי דבהמה צריך לחתכינהו בהדי סימנים אע"ג דאמר רב חסדא לא א"ר יהודה אלא בעוף הואיל וצולהו כולו כאחד זימנין דבהמה נמי צולהו כולו כאחד וצריכי ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל.
- ↑ טור יורה דעה סימן סט - הבשר שנמלח בכלי שאינו מנוקב אסור לאוכלו אפילו צלי דהוי כאילו נתבשל בדמו וכתב ה"ר פרץ שכל החתיכה אסורה אפילו מה שממנה חוץ לציר אע"פ שחתיכה שנמלחה ונפלה בציר של איסור אינו אסור אלא מה שממנה בתוך הציר הכא כולה אסורה וא"א ז"ל כתב שגם בכאן אין אסור אלא מה שממנה בתוך הציר וכן כתב הרשב"א ואפילו אם יש בה שומן לא אמרינן שעל ידי השומן מפעפע בכולה
- ↑ טור יורה דעה סימן קה - וכוליא שצלאה בחלבה אינו אסור אלא כדי קליפה שהקרום מפסיק
- ↑ טור יורה דעה סימן צב - טיפת חלב שנפלה על הקדרה שאצל האש מבחוץ אפילו אם יש בתבשיל הקדרה ס' כנגדה אינו יכול לבטלה וא"כ הטיפה אוסרת הקדרה כל סביבותיה ונאסרה התבשיל שבה וכתב ה"ר מאיר מרוטנבורק שאם יש בתבשיל ס' פעמים ס' כנגד הטיפה מותר שהטיפה אינה אוסרת אלא עד ס' כנגדה ואם יש בתבשיל ס' כנגד אותם ס' מותר ובספר המצות כתב שאם נפלה כנגד התבשיל א"צ אלא ס' כנגד הטיפה שמפעפע לפנים והוה ליה כאילו נפלה בתבשיל ואם נפלה במקום הריקן והיא מפעפעת בדופן הקדרה עד סמוך לרוטב כ"כ שאין ששים כנגד הטיפה הרי נאסר אותו מקום הקדרה ואם יערה התבשיל דרך מקום הקדרה שנאסר הרי יאסר התבשיל וזה תקנתו שיניחנה כך ולא יגע בה עד שתצטנן וכבר נהגו העולם לאסור כשנופלת על הדופן שלא כנגד הרוטב ודוקא כשנפל באותו צד שאינו כנגד האש אבל אם נפל כנגד האש מותר שהאש שורפו ומייבשו ודוקא בדבר מועט כגון טיפה אבל אם נפל הרבה אין להתיר אפי' אם נפל כנגד האש אלא אם כן כנגד הרוטב ועל ידי ששים ורבינו יחיאל היה מתירה בשעת הדחק כגון בערב שבת אפי' שלא כנגד הרוטב אפילו שלא כנגד האש ע"י ס' כתב א"א הרא"ש ז"ל מחבת של חלב שנתנו בכירה תחת קדרה של בשר הזיעה עולה ונבלע בקדרה ואוסרתה.
- ↑ טור יורה דעה סימן קה - והא דחתיכת איסור אוסרת חברתה בנגיעתה דוקא שאיסורה מחמת עצמה כגון נבילה או בשר בחלב אבל אם אין בה איסור אלא מה שבלעה ממקום אחר אינה אוסרת אחרת הנוגעת בו ואפילו אם נצלו ביחד שאין דבר הבלוע בחתיכה יוצא ממנה לבלוע באחרות אלא ע"י רוטב אפילו החתיכה של היתר שמינה ושומן שבה מפעפע לפי שאין השומן שבה מוליך עמו האיסור אלא למקום שהאיסור יכול לילך בטבעו וכתב הרשב"א בד"א כשבלע איסור שאינה מפעפע אבל בלע מן הדברים המפעפעים בטבען כגון שומן אוסרת חבירתה בין בצלי בין נוגעות זו בזו חום בחום שהאיסור הבלוע בעצמה מפעפע ויוצא מחתיכה לחתיכה.
- ↑ שו"ע יורה דעה - סימן ע - "הגה: וכן אם הדגים מונחים על העופות, מותרים, אפילו נמלחו יחד דדם אינו מפעפע מלמטה למעלה"
- ↑ שו"ע יורה דעה - סימן ע, ד - הא דאמרינן דאינו אוסר אלא כדי קליפה, היינו כששתיהן כחושות, אבל אם אחת מהן שמינה, אפילו אם חתיכת הטריפה כחושה וחתיכת הכשירה שמינה, מפעפע האיסור בכולה אם היתה הטריפה המלוחה למטה, משום דתתאה גבר. (ועיין לקמן סימן ק"ה כיצד נוהגין)
- ↑ שו"ע יורה דעה - סימן צא, ו - היכא אמרינן דאינו אסור אלא כדי קליפה? - כשאין שום אחת מהחתיכות שמינה, שאם היתה שמינה כולה אסורה, וכן חברתה אסורה כולה, מפני שהשומן מפעפע (ועיין לקמן סימן ק"ה)