פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט לד לג

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט לד לג סעיף לג - לה, חזרה בתשובה מאיסורים

באותו הדף רבא אומר שחזרה בתשובה של טבח שהוציא טרפה תחת ידו היא כמו שאמר רב אידי בר אבין, שתקנת החשוד על הטרפות היא שילך למקום שלא מכירים אותו ויחזיר אבדה בדבר חשוב או שיפסול בהמה שנטרפה למרות שייגרם לו נזק ממוני גדול בכך.

הירושלמי במסכת שבועות אומר שמקבלים עדות של חשוד על השבועה מאז שהוא בא לבית דין שלא מכירים אותו ואומר שהוא חשוד (רבינו ירוחם: כגון שתבעו אותו בבי"ד והוא יכול להיפטר מתשלום ע"י שבועה. בגלל שאמר שהוא חשוד הוא לא נשבע, ומפסיד ממון).

רמב"ם, טור ושו"ע: חזרה בתשובה של החשוד על השבועה היא כשהוא אומר לבי"ד שלא מכירים אותו שהוא חשוד וממילא אינו יכול להישבע ולהיפטר.

חזרה בתשובה של טבח שהאכיל נבלות היא שילבש שחורים וילך למקום שלא מכירים אותו, ויחזיר שם אבידה חשובה או שיפסול טרפה השייכת לו ויפסיד בכך ממון גדול.

חזרה בתשובה של עד שקר היא כשילך למקום שלא מכירים אותו ולא יסכים להעיד שקר אפילו כשיציעו לו הרבה כסף.

⤶ למה צריך ללכת למקום אחר?

◄ ב"י: מכיוון שבמקרים הללו לא שייך שיקבל על עצמו משהו לפנים משורת הדין, החמירו שצריך ללכת למקום אחר ושם לתקן את דרכיו.

◄ תוס' ורמ"א: בטבח חששו להערמה שרוצה לשוב למלאכתו ואינו שב בתשובה באמת, ולכן החמירו שילך למקום אחר (לשיטה הזאת, בכל מקום שהעבירו אדם ממלאכתו בגלל שחטא, תקנתו היא רק כשהולך למקום אחר).

◄ סמ"ע: במקרים האלה החמירו כי רוצה לשוב ולהיות נאמן בדבר שנכשל בו.

֎ עבירה שיש בה מלקות. המשנה במסכת מכות (כג, א) לומדת מהפסוק "ונקלה אחיך לעיניך", שכשלקה הרי הוא כאחיך. ממנה למדו הרמב"ם, הטור והשו"ע שמי שהתחייב מלקות ולקה בבי"ד, חוזר לכשרותו.

֎ חזרה בתשובה משאר עברות. בשאר העברות יקבל על עצמו בבי"ד שבעירו שלא יעשה עוד, וכך הוא חוזר לכשרותו (רבינו ירוחם, ב"י ורמ"א).

֎ מומר ששב בתשובה. מקלים על מומר ששב בתשובה ולא מצריכים אותו לעשות סיגופים ותעניות, כדי שלא יבעט (תרומת הדשן). מיד שהוא מקבל עליו לעשות תשובה ומתחיל בה, הוא חוזר לכשרות (מהרי"ק).

☜ רמ"א: משומד שחזר וקיבל לעשות תשובה, כשר מיד למרות שעדיין לא עשאה.

⤶ אפילו במומר לעבירה אחת הקלו, כי מסתמא יקיים את קבלתו (ש"ך). בכל זאת צריך שיתחיל לעשות תשובה במעשה (פת"ש בשם חמדת שלמה).

֎ אנוסים. הרא"ש כתב שאם המירו דתם מחמת אונס נפשות, ומיד כשיכלו חזרו בתשובה - אינם נפסלים לעדות, והריב"ש הוסיף על דבריו שאפילו אם בזמן שהמירו דתם עברו על שלושת העבירות החמורות. אם השתקעו בין הגויים ועברו עבירות ברצון, נפסלו למרות שתחילתם באונס.

☜ רמ"א: אנוסים שהכריחו אותם להמיר דתם, אינם יכולים לברוח למקום אחר ובצנעה מקיימים מצוות - לא נפסלים לעדות.

֎ כשעברו וקידשו בפני פסולים. אפילו אם הפסולים רק הרהרו בתשובה, חוששים לקידושין. כפי שהוזכר בסעיף ב, הרמ"א הביא את דעת הראשונים שאם עברו וקידשו בפני פסולים חוששים שהעדים הרהרו בתשובה. הח"מ והב"ש סייגו שכך הדין רק אם יש רגלים לדבר, כגון שלאחר מכן שבו בתשובה שלמה. הרב עובדיה החמיר לפסול פסולי רשעה כל עוד לא ידוע לנו במפורש שהרהרו בתשובה. על כל פנים, אם אנחנו יודעים שהרהרו בתשובה לכו"ע חוששים.

⦿ לסיכום, כיצד עד פסול חוזר לכשרות:

א. עבירות ממונית. צריך לדעת ששב בתשובה בנוסף להחזרת הכסף.

ב. עבירה ממונית חד פעמית. אם משיב ללא כפיית בי"ד החזרת הכסף מספיקה (דעת הרמ"א).

ג. חשוד על השבועה, טבח שהכשיל את הרבים ועד שקר. צריך שיעשו מעשה במקום שלא מכירים אותם (ולדעת הרמ"א בכל עבירה שבגללה העבירו את האדם מפרנסתו).

ד. עבירה שיש בה מלקות. מיד אחרי קבלת המלקות חוזר לכשרותו.

ה. שאר העבירות. מקבל על עצמו בבי"ד שלא יעשה עוד, וחוזר לכשרות.

ו. מומר. ברגע שמקבל על עצמו לשוב ומתחיל לנהוג בהתאם, כשר.