פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט פא ה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה[עריכה]
לא מהניא טענת השטאה אלא כשתבעו והודה; אבל אם לא תבעו, והוא הודה מעצמו, אינו יכול לטעון: משטה הייתי בך (רא"ש) (וע"ל סימן זה סעיף י"ד).
כשהודה מעצמו: רא"ש,שו"ע: לא שייכת טענת השטאה. וכתב הב"י שכן דעת רש"י, שהרי נימק שהיכולת לטעון השטאה היא משום שיכול לומר לו, שוחק הייתי בך בשביל שהיית שואלני מה שלא היה. הש"ך דוחה, שבא לנמק מדוע אפי' כשתובעו יכול לטעון השטאה, אך כשאינו תובעו פשיטא שיכול.
ש"ך ברמב"ם,ש"ך: שייכת. וכתב הש"ך שכן גם דעת ר' האי, הראב"ד והרמ"ה. בדברי הרמב"ם הוכיח כן מכך שלא הזכיר חילוק בשום מקום, וגם כך משמע בפשטות מדבריו שהובאו לקמן בשו"ע בסע' ח ובסע' כא. ועיין לקמן סעי' ח, כיצד מיישב הש"ך את הסתירה בשו"ע, ובסע' כא ביישוב הסמ"ע.
בעה"מ: שייכת, ואדרבה במקרה זה אף טענינן ליה.
קצות: פסק כשו"ע. בכל מקום כדי לחזור מדבריו הראשונים צריך אמתלא ולא יכול סתם לומר ששיטה, ולכן דוקא כשתבעו נאמן לומר ששיטה, מפני שיש לו אמתלא כפי שאמר רש"י, כשם ששחקת בי שחקתי בך.
נתיבות: המוחזק יכול לומר קים לי כש"ך.
תנאים: רש"י,מרדכי,ד"מ – בתנאים שבני אדם מתנים ביניהם, לא שייכת טענת השטאה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.