קטגוריה:יאיר השולחן חושן משפט

ספר יאיר השולחן מאת הרב יאיר וסרטיל, ר"מ בישיבת בית אל, בוגר כולל הדיינות שבה ומשיב באתר ישיבה.

מטרת הספר היא לסכם את הראשונים המובאים בבית יוסף ואת נושאי הכלים שעל השולחן ערוך בתמציתיות ובבהירות, באופן שיקל על הלומד לשנן במהירות את כל הנושאים הנידונים בסעיף החל מהגמרות ועד לאחרונים. לצורך כך נכתב הסיכום באופן מדרגי ובצירוף תבליטים, צורה חזותית המאפשרת על הלומד הן לקבל תמונה כללית של השיטות השונות בסוגיא הן לזכור אותן היטב ולחרוטן בזכרונו.

חידוש מועיל נוסף הוא ציון בעלי השיטות בתוך דברי השולחן ערוך. ציונים אלו מאפשרים על הלומד לחזור בחזרה מהירה רק על דברי השולחן לאורך מספר סימנים תוך שימת לב לראשונים העומדים מאחר כל פסק של השולחן ערוך, בלי להיכנס לכל הפירוט המופיע בסיכום שעל כל סעיף וסעיף.

מתוך ההסכמות:

הרה"ג אשר וייס שליט"א: "כל הלומד בספר זה יראה בעליל את גודל העמל ורוב הכישרון המושקע בכל סעיף וסעיף. חכמה יש כאן וכישרון יש כאן".

הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג שליט"א: "...ויש בזה תועלת גדולה ללומדים, ועיין בהקדמת החיי אדם ששיבח ספרו שעל ידו ניתן לחזור במהרה ובקלות על כל הלכות שבאורח חיים. ובודאי שיש להשתדל להוציאו לאור עולם לתועלת הרבים."

הרה"ג זלמן מלמד שליט"א: "זהו ספר שנכתב בצורה מקיפה, בהירה וברורה, והוא יכול להיות לעזר רב ללומדי שו"ע אבן העזר, ולחזרות על ההלכות בצורה מובנית המסייעת לזכרון"

אין להעתיק מהאתר ללא רשות מהמחבר

לפרטים נוספים על הספר ורכישה

מקראה לסיכומים על חושן משפט

1. מקובל להתייחס למילה הכתובה ביתר חשיבות, אמנם הסיכום נכתב לפום ריהטא תוך כדי הלימוד, והרבה פעמים לא הספקתי לעיין כראוי. לכן להיעזר בסיכומים אלו אך אין לסמוך עליהם יתר על המידה. בנוסף לכך, מכיוון שקשה לזכור את כל הפרטים, סיננתי את ההלכות והמחלוקות המוזכרות בנו"כ, והשמטתי דברים שהיו נראים לי פחות חשובים לפי קוצר הבנתי, אמנם יתכן מאוד שהשמטתי גם דברים חשובים. כמו כן, ישנם סימנים בהם הספקתי ללמוד ולסכם את רוב העניינים החשובים מהקצות, הנתיבות והפת"ש, וישנם סימנים בהם כמעט ולא הבאתים.
2. במקום שהרמ"א הביא "יש אומרים" החולקים על השו"ע, ציינתי שכך היא דעתו, משום שכך מקובל ברוב הפוסקים, אע"פ שלענ"ד אין הדבר מוכרח. עיין חוות יאיר סי' קסה, והובאו דבריו בפת"ש חו"מ סי' כה ס"ק ב.
3. צורת סידור הפרשנים והמחלוקות: כאשר יש מחלוקת בין ראשונים או בין הפוסקים, כתבתי את שמותיהם זה תחת זה, ואילו כשפוסק מוסב על קודמו, ולא חולק עליו אלא מפרשו, לא כתבתיו תחת קודמו אלא הכנסתיו מעט פנימה. לפעמים כתבתי את פסיקת האחרונים לאחר פסיקת הראשונים, ולא באותה שורה. במקרה זה גם כן הכנסתי את דבריהם מעט פנימה.

לדוגמא:

שבועות הנוטלין:  רש"י,תוס':  אף בשבועות הנוטלין מהפכים.                           ר"ן: כוונת רש"י דוקא לאלו שמדאורייתא היה להם ליטול בלי שבועה, אך באלו שמדאורייתא אינם נוטלין ותקנו חכמים שיטלו, ודאי אינו יכול להפך.                           ש"ך:  כוונתם לכל שבועות הנוטלים.                       רי"ף,רמב"ם,שו"ע:  אין מהפכים, דשאני אוקמי ממונא מאפוקי ממונא, ובאלו אם יהפך יגרום לכך שאם הנתבע לא ירצה לישבע יצטרך לשלם.

במקרה זה ישנה מחלוקת ראשונים, בין רש"י והתוס' לבין הרי"ף והרמב"ם. והשו"ע פסק כרי"ף וכרמב"ם. בבאור דעת רש"י והתוס' נחלקו הר"ן והש"ך. לכן דברי הרי"ף מופיעים בקו ישר מתחת לדברי רש"י. ואילו דברי הר"ן והש"ך מוכנסים פנימה.