פרשני:משנה תורה לרמב"ם :הלכות דעות ו ז

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

משנה תורה לרמב"ם :הלכות דעות ו ז אם אדם רואה את חברו שחטא, או שאפילו לא חטא עדיין אבל הולך בדרך שתוביל אותו לחטוא (למשל גר עם אנשים רשעים ראה הלכה א) מצווה עליו להחזירו למוטב ולומר לו שהוא פוגע בעצמו בחטאיו, שנאמר "הוכח תוכיח את עמיתך". כאשר אדם מוכיח את חברו- בין אם מוכיח אותו על חטאים שבין אדם למקום ובין אם מוכיח אותו על עברות שבין אדם לחברו- יוכיח אותו רק במעמד שניהם ולא ברבים, ויוכיח אותו בלשון רכה, ובנחת, ויאמר לו שכל ההוכחה זה רק כי הוא רוצה בטובתו ורוצה שיעזוב את החטא רק בשביל שיזכה לחיי עולם הבא. אם חברו שמע לו, וחזר בו מהחטא מוטב, ואם לא שמע לו יוכיח אותו עוד פעם ועוד פעם, וימשיך להוכיח אותו עד שיכה אותו החוטא ויאמר לו אני לא שומע לך. ואם הוא יכול להוכיח את חברו ולא הוכיחו יש לו חלק בעוון חברו כיוון שהוא יכול לגרום להפסקת החטא ולא עושה את זה.