פרשני:משנה תורה לרמב"ם :הלכות דעות ז ג
|
טקסט לא מעוצב
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
משנה תורה לרמב"ם :הלכות דעות ז ג אמרו חכמים על שלוש עברות הקדוש ברוך הוא מביא על האדם עונש בעולם הבא, ומפסיד את חלקו בעולם הבא. ואלו הן: עבודה זרה, ביאה על אחת מאיסורי עריות האמורים בתורה, ורצח. ולשון הרע חומרתו שווה לחומרת כל העברות האלה ביחד. ועוד אמרו חכמים, כל מי שמדבר לשון הרע כאילו כפר בקדוש ברוך הוא, ולמדו זאת מהפסוק: "אשר אמרו ללשוננו נגביר(נאמר הרבה לשון הרע), שפתינו איתנו (שהרי הפה שלנו ברשותנו ואין מי שימנע ממנו לומר לשון הרע), מי אדון לנו(אין לנו אדון, ורואים מכאן שהמספר לשון הרע כאילו אומר שאין אדון לעולם-כופר במציאות ה')" ועוד אמרו חכמים שלושה אנשים לשון הרע עלולה להמית: מי שמספר את הלשון הרע, מי ששומע את הלשון הרעה ומאמין לה שהיא אמת, ומי שאומרים עליו -שהרי חטא ועשה משהוא רע שגרם לאנשים לדבר עליו. ועונש המקבל לשון הרע גדול יותר מעונש המספר שהרי אם הוא לא היה מקשיב ללשון הרע המספר לא היה אומר את הלשון הרע.