פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר א ד

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר א ד


סעיף ד - הנהגת בן עזאי

יבמות סג ב: בן עזאי דרש שמי שאינו עוסק בפרייה ורביה כאילו שופך דמים, וכששאלו אותו מדוע הוא עצמו לא נשוי, השיב שחשקה נפשו בתורה. טור ושו"ע: מי שחשקה נפשו בתורה ורוצה לנהוג כבן עזאי, אין בידו עוון אם יצרו לא מתגבר עליו. (אך הלשון הזאת מורה שלכתחילה אין לעשות כך - ט"ז)

סעיף ד[עריכה]

ומי שחשקה נפשו בתורה, כבן עזאי, תמיד, ונדבק בה כל ימיו, ולא נשא אשה, אין בידו עוןא, והוא שלא יהא יצרו מתגבר עליו (רמב"ם מיבמות סג,ב).

כיצד נפטר ממצוות פו"ר, הרי זו מצווה שאינה יכולה להיעשות ע"י אחרים?

ערוך השולחן: בן עזאי חשק בתורה כ"כ עד שאם היה מתבטל ממנה היה מסתכן בנפשו.

קובץ הערות[1]: בן עזאי נחשב אנוס משום שמרוב חשקו לא היה מסוגל להינשא.

דרך פקודיך: בן עזאי היה אנוס מבחינה מציאותית משום שמרוב חשקו בתורה לא היה מצליח להכניס בליבו תאוות נשים ולשמש.

מהר"ם שיק[2]: מהות המצווה היא משום לשבת יצרה וזה יכול להיעשות ע"י אחרים.

מנחת אשר[3]: פרטי מצוות פו"ר נמסרו לחז"ל והם קבעו שבאופן זה אין חיוב כפי שקבעו שבן ח"י לחופה ולא יתאחר מגיל עשרים. והקשה על ערוך השולחן שהרמב"ם פסק הלכה זו גם לשאר אנשים ואין זה דין מיוחד רק לבן עזאי.

באהלה של תורה[4]: אפשר לקיים המצווה במשך כל חייו ואינה נחשבת כמצווה עוברת שחייב כל רגע לקיימה, ורק מטעם זריזים מקדימים יש להקדים. ומצווה שיכול לעשותה בעצמו לאחר זמן אינה דוחה לימוד תורה ק"ו ממצווה היכולה להיעשות ע"י אחרים.

א. לכתחילה: ט"ז,נחל"צ: אין בידו עוון אך לכתחילה יש לישא אשה.

לבוש: אף לכתחילה יכול ללמוד משום שהעוסק במצווה פטור מן המצווה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. (לר' אלחנן וסרמן) הוספות אות א
  2. הו"ד באוצה"פ.
  3. פרשת בראשית
  4. חלק א אה"ע.