פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר א ח
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח - מכירת ספר תורה למי שכבר יש ילדים
המשנה אומרת שאסור לאדם להתבטל מפו"ר אם אין לו ילדים. הגמרא מדייקת מכך שגם אם יש לו ילדים הוא צריך לשאת אשה ודווקא מפו"ר מותר לו להתבטל. רב נחמן בשם שמואל אומר בצורה מפורשת שאדם צריך לשאת אשה גם כשיש לו בנים, אלא שאין מוכרים ס"ת לשם כך.
בהמשך הגמרא מביאה שדעת רבי יהושע אינה כמו המשנה, ולשיטתו אדם חייב לשאת אשה ולהוליד ילדים גם כשכבר יש לו בנים. הגמרא פוסקת כרבי יהושע . הראשונים נחלקו האם כוונת רבי יהושע שגם מוכרים ס"ת בשביל להוליד עוד ילדים - או שהוא דיבר על מציאות שאין צורך בזה ואם אין אפשרות בלי למכור ס"ת, פטור מלשאת אשה הראויה להוליד.
◄ תוס': אדם חייב לשאת אשה הראויה להוליד, אך אם אין לו אפשרות כזאת אלא אם ימכור ס"ת - שישא אשה שלא ראויה להוליד (במציאות שגם כזאת אינו מוצא בלי למכור, נחלקו הראשונים, יובא מיד).
☜ כך פסק השו"ע.
◄ בעל המאור ורא"ש: גם כשיש לו ילדים, מוכר ס"ת כדי לשאת אשה הראויה להוליד. (לשיטתם, החילוק בין יש לו בנים לאין לו בנים הוא במציאות ששהה עם אשה עשר שנים ולא ילדה, שאם אין לו בנים מחויב לגרש אותה ולשאת אחרת. חילוק נוסף הוא במצב שמתה אשתו ורוצה לשאת אחרת בתוך השלושים).
☜ כך פסק הב"ש, וכתב שכך דעתו של השו"ע.
֎ דעת הרי"ף: הרא"ש למד בשיטתו שסובר כתוס', אך הרמב"ן למד שסובר כבעל המאור.
⦿ מכירת ספר תורה כדי לשאת אשה שאינה ראויה להוליד
◄ רמב"ן: אם לאחר שיש לו ילדים אינו מוצא שום אשה בלי למכור ס"ת, ימכור אפילו בשביל אשה שאינה ראויה להוליד. כך פסק הח"מ.
◄ נימוקי יוסף וריטב"א: לא מוכרים ס"ת בשביל אשה שלא ראויה להוליד. כך פסק הב"ש.
֎ רי"ף, רא"ש ורמב"ם: החובה לשאת אשה כשיש לו בנים היא מדרבנן בלבד, ומדאורייתא כשיש לו בן ובת קיים המצווה. אמנם, הרד"ך בדעת הרי"ף (הובא בפת"ש) סובר שמדאורייתא אסור לעמוד בלי אשה.
֎ בת בנים שתעשה מריבה: אם יכול להתחתן עם אשה הראויה להוליד אך היא תגרום למריבות, עדיף להתחתן עם שאינה ראויה להוליד. אך לא יימנע לגמרי מלהינשא בגלל סיבה שכזאת. תרומת הדשן ורמ"א.
סעיף ח[עריכה]
אע"פ שקיים פריה ורביה, אסור לו לעמוד בלא אשהא, וצריך שישא אשה בת בנים אם יש ספק בידו, אפילו יש לו כמה בנים; ואם אין ספק בידו לישא אשה בת בנים אא"כ ימכור ס"ת, אם אין לו בנים ימכור כדי שישא אשה בת בנים (יבמות סא,ב). אבל אם יש לו בנים, לא ימכור אלא ישא אשה שאינה בת בנים ולא יעמוד בלא אשה (רא"ש ברי"ף). וי"א שאפילו אם יש לו בנים ימכור ס"ת כדי שישא אשה בת בניםב (ריטב"א,טור ברא"ש). הגה: מיהו אם מכיר שאינו בן בנים עוד ואינו ראוי עוד להוליד, ישא אשה שאינה בת בנים (נ"י בפ' הבא על יבמתו). וכן אם יש לו בנים הרבה ומתירא שאם ישא אשה בת בנים יבאו קטטות ומריבות בין הבנים ובין אשתו, מותר לישא אשה שאינה בת בנים. אבל אסור לישב בלא אשה משום חשש זוג (ת"ה סי' רס"ג).
א. לעמוד בלא אשה: גמרא: מסייעא ליה לרב נחמן אמר שמואל דאמר, אע"פ שיש לו לאדם כמה בנים אסור לעמוד בלא אשה, שנאמר לא טוב היות האדם לבדו... אין לו בנים נושא אשה בת בנים, יש לו בנים נושא אשה דלאו בת בנים. נפקא מינה למכור ספר תורה בשביל בנים.
רמב"ם: זו מצווה מדרבנן, שלא יבוא לידי הרהור.
רמב"ן: הסתפק אם מהתורה או מדרבנן.
ב. מכירת ס"ת עבור "אל תנח":
משנה: לא יבטל אדם מפריה ורביה אלא א"כ יש לו בנים.
גמרא: מתניתין דלאו כרבי יהושע, דתניא רבי יהושע אומר נשא אדם אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו, היו לו בנים בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו, שנא' בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך... אמר רב מתנא הלכה כר' יהושע.
רי"ף: לא גרס "מתניתין דלא כר' יהושע".
רא"ש: לדעת הרי"ף אינו מוכר, משום שר' יהושע אינו חולק על המשנה, וצריך ליישב שהמשנה שאמרה שחייב רק כשאין לו בנים כוונתה שצריך למכור ס"ת לכך, ואילו ר' יהושע הוסיף שגם כשיש בנים חייב לשאת אשה בת בנים אלא שאז אינו מוכר ס"ת לכך.
מלחמות: גם לדעת הרי"ף מוכר ס"ת.
ריטב"א,טור ברא"ש: גורסים כן, ולדעת ר' יהושע מוכרים ס"ת אף כדי לקיים מצוות "אל תנח", וכן הלכה. הרא"ש הביא שתי השיטות והב"י כתב שלא הכריע ואילו הטור הבין שהכריע משום שהביא הדעה השניה באחרונה.
שו"ע: סתם כמ"ד שאינו מוכר וי"א שמוכר.
ב"ש: מוכר.
מכירת ס"ת כדי לא לעמוד בלא אשה:
מלחמות,ח"מ: מוכר. הח"מ הביא לכך ראיה מדברי תרוה"ד שהובאו ברמ"א כאן, שמחשש קטטה רשאי להיפטר מ"אל תנח" אך אינו רשאי לעמוד בלא אשה, משמע שיותר חמור לעמוד בלא אשה. הב"ש דחה שאמנם זה יותר חמור, אך מכירת ס"ת הותרה רק לצורך עשיית מצווה בדמיו ולא לצורך הינצלות מעבירה.
נ"י: אינו מוכר. הח"מ כתב שאע"פ שכך פשט דבריו יש לפרשו באופן שלא יחלוק על הרמב"ן, אולם הב"ח והב"ש פירשו שחולק.
ב"ש: הביא שתי הדעות.
כפייה באל תנח: מלחמות – לא כופים על "אל תנח" משום שאין זו תקנה אלא כעין יישוב דרך ארץ.
ג. קטטה: ב"ש – מנמק שמשום חשש קטטה יכול להיבטל ממצוות "אל תנח" אך אינו יכול לעשות עבירה, ובלא אשה יש לחוש שיתגבר יצרו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.