פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ב ג

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ב ג

סעיף ג - משפחה שחזקתה הורעה

כפי שהוזכר בסעיף הקודם, רב חמא בר גוריא בשם רב פסק שמשפחה שקרא עליה ערער, צריך לבדוק שהיא כשרה. בדף עג, ב יש דיון האם עד אחד יכול לגרום לערעור, ולמסקנה הגמרא מציעה שתי אפשרויות: או שערעור הוא רק בשניים, או שבמקום שאין חזקת כשרות אפילו עד אחד מספיק. כשיש חזקת כשרות לכו"ע אין ערעור בפחות משניים.

◄ רש"י: מספיק שעדים יעידו שיצא על המשפחה הזאת קול פסול.

◄ רמב"ם: הכוונה שיש שני עדים המעידים שהתערב במשפחה הזאת ממזר או עבד.

☜ כך פסקו הטור והשו"ע.

⦿ כיצד בודקים שמשפחה כשרה המשנה (עו, א) אומרת שאם נושא בת כהן, הבדיקה היא בארבע אמהות שהם שמונה (כל אחת עם אמא שלה), שתיים מצד האב ושתיים מצד האם, ואין צורך לבדוק באבות. בכולן הוא בודק שהן לא ממזרות או פסולות לבוא בקהל. אם נושא בת לוי או בת ישראל, צריך להוסיף בכל זוג עוד אחת (כל אחד מארבעת הנשים עם אמא שלה וסבתא שלה).

טור ושו"ע: במשפחת כהנים בודק ארבע אמהות שהן שמונה, ובלווים או ישראלים מוסיף עוד אחת. אין צורך לבדוק באבות.

⦿ החילוק בין כהנים לישראלים

◄ רמב"ם ורש"י: במשפחות כהנים פחות מצוי פסול ממזר, ולכן מספיק לבדוק ארבע אמהות לעומת משפחות לווים וישראלים שצריך להוסיף עוד.

◄ ר"ן ורמב"ן: כשבודק על פסול כהונה מספיק לבדוק ארבע אמהות, אך כשבודק על פסול ביאה בקהל כמו ממזרות, צריך להוסיף עוד בדיקה (וגם כשבודק מפסול ממזרות בכהנים צריך להוסיף).

⦿ אשה שמתחתנת עם משפחה בעייתית הגמרא אומרת שאשה הבאה להינשא בכל מקרה לא צריכה לבדוק, כי לא הוזהרו כשרות מלהינשא לפסולים.

לדעת הר"ן והרמב"ן המשנה דיברה על פסולי כהונה ולאשה מותר להתחתן עם פסולי כהונה, ולכן לא הוזכר שאשה צריכה לבדוק, אך בספק ממזרות גם היא חייבת לעשות בדיקה (ב"ש). רש"י ורמב"ם מבארים שהמשנה עוסקת בכל סוגי הפסול, ומכיוון שכשרות לכהונה לא הוזהרו מלהתחתן עם פסולי כהונה ודאים, גם כשמתעורר ספק ממזרות על אדם חכמים לא הצריכו את האשה לברר, (למרות שאסור גם להן להתחתן עם ממזר ודאי) .

☜ טור ושו"ע: אשה שמתחתנת עם משפחה שקרא עליה ערער לא צריכה לבדוק (כדעת רש"י והרמב"ם).

⤶ ◄ ח"מ: כשיש ערעור ממזרות אמנם אשה לא צריכה לעשות בדיקת דורות, אך בכל זאת צריכה לעשות בדיקה בסיסית.

◄ ב"ש: אינה צריכה לעשות שום בדיקה.

סעיף ג[עריכה]

משפחה שקרא עליה ערער (משנה קידושין עו,א וגמ'), והוא שיעידו שנים שנתערב בהם ממזר או חלל או שיש בהם עבדות^א (ע"פ רמב"ם, דלא כרש"י), ה"ז ספק. ואם משפחת כהנים היא, לא ישא ממנה אשה עד שיבדוק עליה ד' אמהות שהן שמונה, אמה ואם אמה, אם אבי אמה ואמה. וכן הוא בודק על אם אביה ואמה, אם אבי אביה ואמה. ואם היתה משפחה זו שקרא עליה ערער לוים או ישראלים, מוסיף לבדוק עליהם עוד אחת^ב ונמצא בודק עשרה אמהות^ג (משנה). אבל אשה הבאה לינשא אינה צריכה לבדוק^ד, שלא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים (גמ').

א. ערער: משנה: הנושא אשה כהנת צריך לבדוק אחריה ארבע אמהות.

גמרא: אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי ר' מאיר אבל חכמים אומרים כל משפחות בחזקת כשרות הן עומדות. אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: אם קורא עליו ערער צריך לבדוק אחריה.

רמב"ם,שו"ע: ערער פירושו שהעידו שניים שנתערב ממזר במשפחה זו.

רש"י: פירושו ששני עדים מעידים שיצא קול על פסול, אך אין כאן עדות גמורה.

ב. משפחת כהנים ומשפחת ישראלים:

משנה: הנושא אשה כהנת צריך לבדוק אחריה ארבע אמהות... לויה וישראלית מוסיפין עליהן עוד אחת.

רמב"ם,רש"י,שו"ע: החילוק הוא בין הנושא אשה ממשפחת כהונה ששם מספיק ארבע אימהות אפילו אם בודק משום ערער ממזרות לבין הנושא ממשפחת לויה וישראל ששם צריך לבדוק יותר משום שהעירוב שם מצוי יותר.

י"א^[1]: החילוק הוא בין הבודק משום ערער חללות שמספיק ארבע אימהות לבין הבודק משום חשש פסולי קהל ששם צריך לבדוק יותר.

ג. עשר אימהות: ח"מ – המ"מ כבר תמה על הרמב"ם שמהגמ' משמע שצריך שתים עשרה.

ד. אשה: שו"ע: אינה צריכה לבדוק.

ח"מ: דוקא בדיקת דורות, שבכך לא החמירו חכמים הואיל והתורה לא החמירה עליהן בפיסולי כהונה, אך בדיקה סתם צריך, שהרי מדובר לדעת הרמב"ם והשו"ע שיש עדות שנתערב ממזר במשפחה זו, ויש לחוש לספק דאורייתא.

ב"ש: קשה למה לא צריך בדיקה לשיטת הרמב"ם והשו"ע שמדובר בעדות גמורה, ואולי משום שספק ממזר מותר מהתורה, ולכן לא החמירו כאן חז"ל, אך בעה"מ והמלחמות סוברים שבחשש ממזר צריכה לבדוק, וכך סובר גם רש"י ולפיכך פירש שמדובר כאן שאין עדות גמורה. ומסיים הב"ש להלכה שיש להחמיר.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]