פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
בתורה מפורש שאסור לממזר לבוא בקהל ה' אפילו אחרי עשרה דורות (דברים כג, ג). בגמרא במסכת יבמות יבמות עח ב מובאת משנה שכותבת שנתינים (הגבעונים שהתגיירו בעורמה) וממזרים אסורים לעולם, בין הזכרים ובין הנקבות.
טור ושו"ע: ממזרים ונתינים הם פסולי חיתון עד סוף כל הדורות.
⤶ האם נתינים אסורים מהתורה?
בנוגע לשבעת העממים התורה מצווה 'לא תחתן בם', ורבא מסיק שהאיסור הוא גם אחרי שהתגיירו (יבמות עו, א). בהמשך הגמרא מובא שיהושע גזר על הנתינים שיהיו אסורים לבוא בקהל, ודוד המשיך את הגזירה לעולם. לכאורה יש סתירה בין הסוגיות כי לדברי רבא אין צורך לגזור עליהם, ונחלקו הראשונים מה מעמד הנתינים מהתורה:
◄ רמב"ם: מהתורה אחרי הגיור נתינים מותרים לבוא בקהל (הסוגיות חולקות, נפסק כמו הסוגיה השניה והאיסור על הנתינים הוא מדרבנן בלבד).
◄ רמב"ן ורשב"א: נתין שהתגייר אסור מהתורה, אך בניו אסורים מדרבנן.
◄ ר"ת ונימוקי יוסף: נתינים אסורים מהתורה לעולם (יהושע ודוד רק גזרו שיהיו עבדים, כי לעניין חיתון התורה כבר אסרה אותם).
סעיף א[עריכה]
ממזרים ונתינים אסורים איסור עולם עד סוף כל הדורות, בין זכרים בין נקבות (משנה יבמות עח,ב).
נתינים: רמב"ם,רש"י,שו"ע סע' ט: הלכה כלישנא הראשונה של רבא שז' אומות מותרים בחיתון לאחר שנתגיירו והלאו "לא תתחתן" מוסב על גיותן. ודוד גזר על הנתינים שאפילו לאחר גירותם אסורים בחיתון לעולם.
רמב"ן,רשב"א: הלכה כמסקנת רבא שהלאו מוסב על גירותן, שהרי בגיותן כלל אין להם חתנות, אמנם מהתורה בני המתגיירים מותרים ודוד גזר בנתינים אף עליהם לעולם.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.