פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ו ה

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ו ה

סעיף ה - קול על פנויה

בגמרא במסכת גיטין גיטין פח ב נפסק שאם יצא קול על אשה פנויה שהיא מקודשת, חוששים לקול והיא יכולה להינשא רק למי שעליו יצא הקול. אם אחר כך יצא קול שני שהיא שגם התגרשה ממנו, היא מותרת לכל אדם.

המשנה שם אומרת שהחשש לקול הוא דווקא אם הקול יצא בלי אמתלה, אך אם יצא קול עם תוספת המערערת את ודאות הקידושין או הגירושין (כגון שזרק לה קידושין ספק קרוב לו וספק קרוב לה) - אין חוששים לקול. בגמרא נפסק שאמתלה מועילה לבטל את הקול דווקא אם היא יוצאת איתו ביחד, אך אם יצא קול ולאחר זמן יצאה עליו אמתלא, היא לא מבטלת את הקול.

טור: אם יצא קול על אשה שהיא התקדשה והתגרשה, חוששים לו והיא אסורה לכהן. אם יחד עם הקול התפרסם צד שהקידושין מבוטלים לא חוששים. אם יש אמתלה בגירושין אך לא בקידושין, חוששים שהיא אשת איש אך אין איסור גרושה לכהן (אם הראשון שעליו יצא הקול מת - ט"ז). אמתלה מבטלת קול דווקא אם היא מתפרסמת איתו ביחד, אך אם התפרסמה לאחר זמן, אינה מבטלת. רק קול שנבדק בבית דין וגילו שהוא נכון או לא ברור הוא קול.

☜ כך פסק השו"ע.

⦿ האם מבטלים קול

האמוראים נחלקו האם מבטלים קול שמתברר כלא מבוסס. המהר"ם והרא"ש פסקו שמבטלים קול כזה. טור ושו"ע: מבטלים קול שמתברר כשקר.

⦿ קול על פנויה שהיא חלוצה

◄ רמב"ם ומגיד משנה: אם יצא על אשה פנויה קול שהיא חלוצה, לא חוששים לו והיא מותרת לכהן.

☜ כך פסק הרמ"א, והב"ש כתב שאפילו לכתחילה לא חוששים.

◄ ראב"ד: גם בקול שכזה, אם אין דבר המערער את הקול היא אסורה לכהן.

סעיף ה[עריכה]

יצא קול על אשה שנתקדשה ונתגרשה, חוששין לקול לאוסרה לכהן^א. ודוקא שיצא הקול בלא אמתלאה, אבל אם יצא עם אמתלאה, כגון שיצא הקול שקדשה^ב או גירשה על תנאי, או שזרק לה קדושין או הגט ספק קרוב לו ספק קרוב לה, אין חוששין לקול (משנה וגמ' גיטין פח,ב). ואם יש אמתלאה בגירושין ולא בקידושין, חוששין לקול הקדושין לאוסרה לעלמא ואין חוששין לקול הגירושין לאוסרה לכהן (טור). ודוקא שיצא האמתלאה עם הקול מיד אבל אם יצא הקול ברור, ולאחר זמן יצא האמתלאה, אינה מבטלת הקול. ואם אח"כ נתברר שהיה הקול שקר, אפי' לא היה שם אמתלאה, מבטלין אותו. וכל קול שלא הוחזק בב"ד, אינו קול לחוש לו (מהר"ם כסורא בגיטין פט). (וע"ל סי' מ"ו). (יצא עליה קול חלוצה, י"א דלא חיישינן^ג) (רמב"ם, דלא כראב"ד).

א. כשקול הגירושין יצא לאחר זמן: רמב"ם,רש"י: בכל אופן אסורה לכהן.

ראב"ד,טור: אסורה כשיצא יחד עם קול הקידושין. הב"י תמה מה החילוק וביאר בטור שלרבותא נקט, אולם הראב"ד כותב בפירוש שמדובר דוקא כשיצאו ביחד, וכן ביאר הב"ש בטור, והסביר שנפק"מ לכהן שאם בתחילה יצא קול שמקודשת לכהן בלבד הריהי בחזקת נשואה ושוב לא מתחשבים בקול הגירושין לאוסרה על בעלה הכהן, משום שנחשב קול שלאחר נישואין ולא חוששים לו^[1].

ב. אמתלא על הקידושין: טושו"ע – אין חוששין לקול. משמע אף שיש קול גם על הגירושין והאמתלא רק על הקידושין, ומכיוון שהקידושין בטלו ממילא בטלו גם הגירושין. הח"מ הקשה מהרמ"א בסע' א, שאם אדם גירש אשה רק משום שיצא קול שנתקדשה לו, בכל זאת פסולה לכהונה, וענה שיש לחלק. הב"ש תירץ ששם נאסרת שמא מישהו ישמע רק מהגירושין ואח"כ יראה שהיא נשואה לכהן משא"כ כאן שהקולות יצאו בבת אחת. עוד תירץ, ששם שראינו הגט יש לחשוש משא"כ כאן שיש רק קול. אמנם הקשה מנין לטושו"ע שיש להקל בכך, שמא המשנה עסקה שהיה קול רק לנישואין, אך כשיצא קול גם על הגירושין יתכן שהוא מחזיק את קול הקידושין ושוב לא מקבלים את האמתלא.

ג. קול חלוצה: רי"ף,רמב"ם,רמ"א: לא חוששים לקול. המ"מ נימק שבספק חלוצה לא גזרו (נישאת לא תצא) וכ"ש בקול, והקשה הח"מ מדוע לכתחילה לא חוששים כמו בספק חלוצה, ותירץ הב"ש שקול עדיף מספק ולא גרע מקול שיש עדי טומאה שמותרת לכתחילה.

ראב"ד: חוששים.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]