פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ו יד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יד - הטוען שכלתו אינה בתולה
בכתובות (ח, ב) רבי אלעזר פוסק שהטוען פתח פתוח מצאתי - נאמן לאוסרה עליו. הגמרא מבהירה שבאשת ישראל יש שני צדדים להתיר: ספק האם נבעלה באונס או ברצון, וכן ספק האם נבעלה קודם הקידושין או אחרי הקידושין. לכן רבי אלעזר דיבר דווקא באשת כהן שיש רק ספק אחד, כי גם באונס היא נאסרת על בעלה.
טור ושו"ע: כהן שקידש אשה ואחרי שבא עליה טוען שהייתה בעולה - אסורה עליו. בישראל שמצא את אשתו בעולה היא לא נאסרת, כי יש שני צדדים להתיר.
֎ אם קידש ומיד בעל, או שעדים מעידים שלא זזו ממנה מזמן הקידושין ועד שבעל - מותרת לבעלה הכהן, כי בוודאי שלא נבעלה בעודה ארוסה. ב"י.
⦿ כשהאשה טוענת שהיא מוכת עץ
◄ רמב"ן ורשב"א: אם טוענת בודאות שהיא מוכת עץ, נאמנת ומותרת לבעלה הכהן.
☜ נראה שכך פסק הח"מ.
◄ טור: לא מאמינים לטענה כזאת והיא אסורה.
סעיף יד[עריכה]
כהן שקדש גדולה או קטנה, ואחר זמן בא עליהא וטען שמצאה דרוסת איש, נאסרת עליו מספק, שמא קודם קדושין נבעלה או אחר קדושיןב. אבל ישראל שטען טענה זו לא נאסרה עליו, שיש כאן שני ספיקות, שמא קודם קדושין שמא אחר קדושין, ואפי' נאמר אחר קדושין, שמא באונס שמא ברצון, שהאנוסה מותרת לישראל. לפיכך אם קדשה אביה לישראל והיא פחותה מבת שלש שנים ויום אחד, וטען שמצאה דרוסת איש, נאסרת עליו מספק, שאין כאן אלא ספק אחד שמא באונס שמא ברצון, וספק של איסור תורה לחומרא (כתובות ט,א).
א. בא עליה מיד: מ"מ,ב"ש – מדייקים מהרמב"ם ומהטושו"ע שכתבו "לאחר זמן" שאם בא מיד מותרת, שהרי ודאי נבעלה לפני הקידושין[1].
ב. אם טוענת שמותרת: רמב"ם: אינה נאמנת. דברי ר"ג בדף יב,ב שנאמנת הם רק לגבי כתובה אך לא לענין היתר לבעלה.
רמב"ן,רשב"א,ר"ן,תוס': נאמנת. נאסרת דוקא בשותקת או במכחישה בעלה ואומרת שלא נבעלה כלל, שאז בעלה יודע שמשקרת, אך הטוענת שנבעלה קודם הקידושין או אשת ישראל האומרת נאנסתי נאמנת.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ יש להקשות מדוע כשרה הרי גם אם נבעלה לפני האירוסין נאסרת לכהונה מחשש שנבעלה לגוי אא"כ יש תרי רובי כשרים. הבית מאיר (פת"ש סח,ז) מעמיד שמדובר שכולם כשרים בעיר זו. וההפלאה בסי' סח,ז מתרץ שתרי רובי זו רק מעלה ביוחסין ולא אסרו שוייה אנפשיה במעלה ביוחסין.