פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ז ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו[עריכה]
מי שאמרה: נשביתי, וטהורה אני, והתירוה בית דין לינשא (או שנשאת לפני בית דין ולא מיחו בהא) (רד"ך), ואחר כך באו שני עדים שנשבית, הרי זו תנשא לכתחלה ולא תצא מהתירה. ואפילו נכנס אחריה שבאי, והרי היא שבויה לפנינו ביד אדוניה, הרי זו לא תצא מהתירה שהתירוה, ומשמרין אותה מעתה עד שתפדה. ואם באו לה ב' עדים אחר כך, שנטמאת, אפילו נשאת ואפילו היו לה בנים, הרי זו תצא (כתובות כג,א). ואם בא עד אחד, אינו כלום (ע"פ כג,ב).
א. נישאת בצינעא: רד"ך,ח"מ: אפילו אם נישאת בצינעא לא תצא מהיתרה הראשון.
רמ"א,ב"ש: תצא. הד"מ הביא את דברי הרד"ך אולם ברמ"א הביא רק את דבריו הראשונים לגבי נישאת לפני בי"ד ומשמע שחולק לגבי בצינעא. הח"מ נימק את הרמ"א שמדמה לאשה נשואה שנאסרת כשמגיעים עדי שביה, אך דחה ששם אינה נאמנת כיוון שהיא נוגעת בדבר, משא"כ בפנויה שיכלה להינשא לישראל ובכל זאת בחרה בכהן, ומסתבר שלא שבקה היתרה ואכלה איסורא ולכן נאמנת. ב"ש – אפשר שהרמ"א לא פסק כרד"ך אפילו במקרה שנישאה בפרהסיא, ופסק כמותו דוקא כשבאה לפני בי"ד וטענה שהיא טהורה, ולפני שבי"ד הספיקו לטהר נישאת בפניהם.
רק הרוצה לנושאה יודע שנשבתה ואומרת לו שהיא טהורה:
רד"ך,ח"מ: יכול לשאת אותה, כי יש לה מיגו שיכלה להינשא לאחר. הח"מ מחלק שאם נשואה נשבית ורק בעלה יודע מכך ואומרת שהיא טהורה אסורה לו, כיוון שבמקרה זה אין לה מיגו. וכתב שכן משמע משו"ת הרא"ש[1].
ד"מ,ב"ש: אינו יכול.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בשו"ת הרא"ש כתב לגבי בעל שידע שאשתו היתה בין הגויים, שכיוון שידע מכך אין לך עדי שבויה גדול מזה. משמע שידיעת הבעל אוסרת.