פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר טז א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר טז א

סעיף א[עריכה]

ישראל שבעל עובדת כוכבים, דרך אישות, או ישראלית שנבעלה לעובד כוכבים (דרך אישות), הרי אלו לוקין מן התורה, שנאמר: לא תתחתן בם^א (רמב"ם מע"ז לו,ב) (ויש חולקין בזה) (תוס' כל"ב דרבא ביבמות עו,א). אבל הבא על העובדת כוכבים דרך זנות, במקרה, חייב עליה מדרבנן משום עובדת כוכבים^ב ומשום זונה^ג ומכין אותו מכת מרדות (ברכות נח,א). ואם ייחדה לו בזנות, חייב עליה מדרבנן משום נדה, שפחה, עובדת כוכבים, זונה (ע"ז לו,א). ואם היה כהן, אפילו בא עליה דרך מקרה לוקה מן התורה משום זונה­^ד (רמב"ם מתמורה כט,ב, דלא כתוס' ורא"ש).

א. הבא על גויה: יבמות עו,א: לא תתחתן בם... הדר אמר רבא: לאו מילתא היא, בהיותן עובדי כוכבים לית להו חתנות, נתגיירו אית להו חתנות.

קידושין סח,ב: לא תתחתן בם... ההוא בשבעה גוים כתיב, שאר אומות מנלן? אמר קרא: כי יסיר את בנך, לרבות כל המסירים. הניחא לר"ש, דדריש טעמא דקרא, אלא לרבנן...

ע"ז לו,א: גזרו על בנותיהן... בנותיהן - דאורייתא היא, דכתיב: לא תתחתן בם! דאורייתא ז' אומות, אבל שאר עובדי כוכבים לא, ואתו אינהו וגזור אפילו דשאר עובדי כוכבים. ולר"ש בן יוחי דאמר: כי יסיר את בנך מאחרי - לרבות כל המסירות, מאי איכא למימר? אלא דאורייתא אישות דרך חתנות, ואתו אינהו גזור אפילו דרך זנות... הלכה למשה מסיני היא, דאמר מר: הבועל ארמית - קנאין פוגעין בו! אלא דאורייתא בפרהסיא וכמעשה שהיה, ואתו אינהו גזור אפילו בצינעא. בצינעא נמי בית דינו של חשמונאי גזרו, דכי אתא רב דימי אמר: ב"ד של חשמונאי גזרו, ישראל הבא על העובדת כוכבים - חייב משום נשג"א, כי אתא רבין אמר: משום נשג"ז! כי גזרו בית דינו של חשמונאי ביאה, אבל ייחוד לא, ואתו אינהו גזור אפי' ייחוד. [גר"א – גי' הרמב"ם והשו"ע: כי גזרו בית דינו של חשמונאי דמייחד לה אבל הכא אקראי בעלמא. אי נמי... אינהו גזור אפי' ייחוד. ופסקו את שני התירוצים, ובסי' כב בהל' ייחוד מובא התירוץ השני.]

רמב"ם,שו"ע: ישראל הבועל גויה דרך אישות חייב משום "לא תתחתן". קשה הרי לדעת חכמים הפסוק עוסק בז' אומות בלבד, ועוד הרי רבא אומר ביבמות עו,א שמדובר דוקא בגירותן ואילו בגייותן לא שייך חתנות. המ"מ מיישבו שפוסק כר' שמעון, ואף דברי רבא ביבמות הם אליבא דחכמים אולם לר"ש הדורש טעמא דקרא אדרבה הפסוק עוסק בגייותן שאז הם "מסירים".

תוס',רמ"א: אסור רק מדרבנן. "לא תתחתן" עוסק בז' אומות ודוקא בגירותן, והגמ' בע"ז שהקשתה "דאורייתא היא דכתיב לא תתחתן" כוונתה להמשך הפסוק "לא תיקח", ואף בלאו זה עוברים רק בז' אומות.

ב. זנות דרך מקרה: ברכות נח,א: רבי שילא נגדיה לההוא גברא דבעל נכרית.

ארבע דרגות: 1. זנות – מכת מרדות.

2. ייחדה לזנות – בי"ד של חשמונאי גזרו משום נשג"ז. באר הגולה – ר' שאול הלוי מורטירה^[1] חיבר פסק ארוך להוכיח שאסור מהתורה, ויישב גם את הסוגיא בע"ז לשיטתו.

3. זנות בפרהסיא – הלכה למשה מסיני קנאים פוגעים בו.

4. דרך אישות – לרמב"ם והשו"ע אסור מהתורה משום "לא תתחתן" ולתוס' והרמ"א מגזירת נשג"ז.

ג. משום זונה: גר"א – זוהי ט"ס, ואינו מופיע בגמ' וברמב"ם.

ד. זונה: רמב"ם,שו"ע: לענין כהן נחשבת זונה מהתורה (גם אם לא ידוע שנבעלה), וחכמים גזרו שאף ישראל עובר על כך.

תוס',רא"ש: מהתורה היא זונה רק אם ידוע שנבעלה, וחכמים גזרו שאף אם לא ידוע הכהן חייב משום זונה. תוס' – אמנם גיורת נחשבת זונה מהתורה אף אם לא ידוע שנבעלה.

גויה נשואה: תוס',ב"ש – עובר עליה משום עשה "ודבק באשתו".

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]