פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כט ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר כט ב סעיף ב - תן מנה לפלוני ואתקדש לך

בדף ו, ב נפסק שאם האשה אומרת 'תן מנה לפלוני ואתקדש אני לך' מקודשת מדין ערב, וכמו ערב שמשעבד את עצמו למרות שאינו מקבל הנאה, כך גם האשה מתקדשת למרות שאינה מקבלת הנאה בעצמה. רש"י, רמב"ם ר"ן וראשונים נוספים כתבו שמקודשת דווקא כשחזר ואמר לה שמקדש אותה בכך.

טור ושו"ע: כשאמרה 'תן מנה לפלוני ואתקדש לך', והוא חזר ואמר 'התקדשי לי במנה שנתתי לפלוני' (שו"ע: 'התקדשי לי בהנאת מתנה זו שנתתי על פיך') , מקודשת.

⤶ ב"י ורמ"א: אם היו עסוקים באותו עניין, מקודשת גם אם לא אמר כלום.

⤶ ב"ח: כשאמר לה 'התקדשי לי במנה שאתן לפלוני', והיא אמרה שיתן את המנה, אינה מקודשת .

☜ רשב"א ורמ"א: גם כשאמרה לו 'הלווה מנה לפלוני' היא מקודשת, אך אם אמרה שירווח את זמן ההלוואה לאדם שלישי, אינה מקודשת. ח"מ וב"ש: לכאורה גם בהרווחת הלוואה היה צ"ל שמקודשת, שהרי היא נהנית שדבריה מתקיימים ובהנאה הזאת היא מתקדשת. ט"ז: כשהרוויח זמן על פיה הוי ספק קידושין.

⦿ כשהאיש חזר ואמר לאחר זמן

◄ ב"ח: רק אם האיש בתוך כדי דיבור לנתינה אמר 'התקדשי לי במנה שנתתי לפלוני', מקודשת.

◄ ח"מ: אין צורך שיאמר בתוך כדי דיבור, וגם לאחר זמן מקודשת. כשהאיש נתן על פי ציווי שלה, כשהוא מספר לה שהוא קיים את בקשתה - ההודעה הזאת היא כמתן מעות, כי היא נהנית לשמוע שהדיבור שלה התקיים. גם אם היא שמעה על כך מאיש אחר, מקודשת כי לא גרע מעסוקים באותו עניין. (ב"ש: דברי הח"מ על עסוקים באותו עניין תמוהים).

סעיף ב[עריכה]

אמרה לו: תן מנה לפלוני ואתקדש אני לך, ונתן לו ואמר לה: הרי את מקודשת לי בהנאת מתנה זו שנתתי על פיך, הרי זו מקודשת (קידושין ז,א). הגה: ואם היו עסוקים באותו ענין, אע"פ שנתן סתם בציוויה הרי זו מקודשת (ב"י בשם ר"י). וכל זה דוקא שהיא התחילה לומר: תן מנה לפלוני. אבל אמר לה הוא תחלה, והיא אומרת: תן לפלוני (עיין לקמן סי' ל' סעיף ח'). אמרה לו: הלוה מנה לפלוני ואתקדש אני לך, והלוה לפלוני ואמר לה: הרי את מקודשת בו, הוי קדושין, כמו במתנה. אבל אם הרויח זמן מלוה על פה וקדש בו, אינה מקודשת^א (בית יוסף בשם הרשב"א).

א. הרויח זמן ללווה על פיה:

שו"ת רשב"א,רמ"א: אינה מקודשת. נימק שכשנותן ההנאה לאחר מועיל מדין ערב, ובהרווחת זמן אין ערב מתחייב כמבואר בסוף ב"ב לפי שלא על אמונתו הלווהו.

ח"מ,ט"ז,ב"ש: תמהו, והט"ז כתב להלכה שהיא ספק מקודשת. הרווחת זמן ודאי נחשבת כנתינה כמוכח בסי' כח,י שיכול לקדש אשה בהנאה שמרויח לה זמן, ואמנם ערב אינו יכול להשתעבד על כל הקרן מכח נתינת הרווחת הזמן כיוון שאין כאן כעת נתינה של כל הקרן, אך מ"מ הרווחת הזמן ודאי נחשבת נתינה כלשהי, ולכן אפשר לקדש אשה מדין ערב בנתינה זו.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.