פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר לד א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר לד א

סעיף א[עריכה]

כל המקדש אשה, בין ע"י עצמו בין ע"י שליח (תוס' ממסכת כלה), מברך, (הוא או השליח), (טור) וי"א דאחר מברך^א, (סמ"ג והגהות מיימוני) וכן נוהגין: אקב"ו על העריות ואסר לנו הארוסות והתיר לנו הנשואות^ב ע"י חופה בקידושין ברוך אתה ה' מקדש ישראל (רמב"ם מכתובות ז,ב). (וי"א נוסח הברכה בלשון אחר, כי אומרים: והתיר לנו הנשואות ע"י חופה וקידושין (טור), וחותם: בא"י מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין^ג (כ"כ הרא"ש), וכן נוהגים במדינות אלו) ואחר שיגמור הברכה, יקדש^ד (רי"ף,רמב"ם,שו"ת רא"ש).

מהות הברכה: רא"ש,ר"ן – אין זו ברכת המצוות אלא ברכת השבח. ומזכירים בברכה גם את הנישואין כדי שלא יטעה השומע שהקידושין לבדם מתירים. הרא"ש נימק שאי אפשר לברך ברכת המצוות משום שהמצווה היא פרו ורבו וניתן לקיימה אף בפילגש בלא קידושין, והר"ן נימק שאין זו גמר המצווה אלא בחופה ובחופה כב לא שייך לברך על הקידושין, ולפי שלא רצו להוציא מצווה זו ללא ברכה כלל תיקנו ברכת השבח.

א. אחר מברך: פרישה,ב"ש – כדי שלא לבייש מי שאינו יודע לברך, וכשאין אחר שיודע יברך החתן.

ב. הנשואות: ר"ת הגיה "הנשואות לנו" וכן כתבו כל האחרונים.

ג. מקדש עמו ע"י חופה וקידושין:

ר' האי,רמב"ם,רמב"ן,שו"ע: אין להזכיר ע"י חופה וקידושין בחתימה. ר' האי נימק שאין קדושת ישראל תלויה בחופה וקידושין. והרמב"ן נימק שאין ראוי לברך על החופה שאינה נעשית כעת, ועוד שמקדש ישראל הוא מעין הפתיחה שקידשנו בכל עסקי נישואין.

רא"ש,רמ"א: יש להזכיר.

ד. ברכות לפני הקידושין: רי"ף,רמב"ם,שו"ת רא"ש,שו"ע: יש לברך לפני הקידושין.

תוס',רא"ש,מרדכי,הגה"מ: לאחר הקידושין. המרדכי בשם ר"ת מנמק שמא תחזור בה ולא תרצה להתקדש.

בדיעבד: הרמב"ם כתב שאף אם בדיעבד לא בירך קודם אינו יכול לברך לאחר מכן משום שזוהי ברכה לבטלה, אך הח"מ והב"ש פסקו שבדיעבד יכול.

נישואי חרש: נו"ב – ברכת האירוסין היא על החתן ואף כשאחר מברך ברכתו היא כדי להוציא החתן ולכן כשנושא אשה השומעת יש מקום לומר שגם הכלה שייכת בברכה ואפשר לברך כדי להוציא אותה אך כשנושא חרשת שניהם אינם יוצאים וא"כ אין לברך, וטוב לערוך חופתם יחד עם חופה נוספת וישמעו מהם הברכות.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.