פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר לז ח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח[עריכה]
מצוה שלא יקדש בתו כשהיא קטנה עד שתגדל ותאמר: בפלוני אני רוצה (קידושין מא,א). הגה: וי"א דנוהגין בזמן הזה לקדש בנותינו הקטנות, משום שאנו בגלות ואין לנו תמיד סיפוק כדי צרכי נדוניא. גם אנו מתי מעט, ואין מוציאין תמיד זיווג הגון (תוספות ריש האיש מקדש). וכן נוהגין.
לקדש ביתו הקטנה: ב"ש – מדובר כאן על קטנה שאין לה דעת לומר בפלוני אני רוצה, אך אם כבר יש בה דעת לכך מצוה לקדשה, כמבואר בסי' א. וביאר שבגמ' נאמר "אסור" אך לא קי"ל כך כפי שכתב המרדכי[1] לפי שמצאנו הרבה מעשים בש"ס שקידשו בעודן קטנות, ולכן כתב השו"ע רק "מצוה" כדי לצאת ידי דעת רב.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ כתובות אות קעט (על דף נז,ב)