פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר לז טז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף טז[עריכה]
מי שיש לו שתי בנות, אפילו שתיהם קטנות, ושידך אחת מהן לאחד, ואחר זמן קבל ממנו קידושין ואמר, סתם: בתך מקודשת לי (רא"ש,רמב"ן,רשב"א), אפילו היו עסוקים בהא, שתיהן אסורות לו וצריכות גט ממנו (רא"ם, דלא כראבי"ה). הגה: ואפילו חזר תוך כדי דיבור ופירש: בתך פלונית, אינו מועילב (מרדכי ריש קידושין בשם מהר"ם) וכל כי האי גוונא דהוו קידושין שלא נמסרו לביאה, כופין אותו לגרש (רשב"א סימן אל"ף רל"ו). המקדש את בתו, סתם, אין הבוגרות בכלל.
א. עסוקים באותו ענין: רא"ם,שו"ע: לא אומרים שודאי נתכוון אליה. המרדכי הביא על דין הרא"ם את דברי המהר"ם המובאים לקמן ברמ"א והבין מכך השו"ע שגם המהר"ם סובר כרא"ם, אך הב"ש דחה שיתכן שזהו דין העומד בפני עצמו. הח"מ מעיר שמתחילת הסעיף "שידך ואחר זמן קידש" משמע שאם קידש מיד מועיל, ולכאורה סותר לפסיקתו כרא"ם.
ראבי"ה,ר"ן,ב"ש: ודאי נתכוון אליה.
ב. חזר ואמר שטעה בלשונו: ח"מ,ב"ש – נאמן. כמו בסי' לה,ט שאם השליח טעה ואמר "לי" נאמן.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.