פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר לז יג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יג[עריכה]
נתקדשה לדעת אביה, ונשאת שלא לדעתו, בין שאביה כאן בין שהלך למדינת הים, אינם נשואיןא. ואם מתה, אינו יורשה ואינו מטמא לה (מחל' בקידושין מה,ב). וי"א דה"ה אם מת האב קודם שנשאת, ונשאתב (כן משמע במרדכי פרק ב' דקידושין[1] בשם מקצת רבותינו).
לפי גי' הרא"ש האיבעיא הראשונה בגמ' היא נתקדשה לדעת אביה ונשאת שלא לדעתו כשהלך למד"ה והשניה כשלא הלך, ואילו לפי גי' הר"ן האיבעיא השניה היא שגם נתקדשה וגם נישאת שלא לדעתו.
א. מת קודם שנישאת: המרדכי כתב שלדעת ר' אפרים ב"ר יצחק אינה נשואה כי בגלל שהקידושין דאורייתא לא תיקנו חכמים נישואין ולדעת ר"ת היא נשואה משום שודאי לא יבוא האב וימחה. הרמ"א כאן פסק בשם המרדכי שאינה נשואה, והב"ש השיג שמסקנת המרדכי כר"ת. אמנם הרמ"א נו,ד פסק כר"ת, והנו"ב באחד מתירוציו תירץ שמדובר שם שהאב קידשה מדרבנן, ובכך לכו"ע יכולה להינשא מדרבנן.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ אות תקטז