פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר לז יד

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר לז יד

סעיף יד[עריכה]

קטנה שהלך אביה למדינת הים, והשיאוה אחיה ואמה, הוו קדושין וצריכה מיאון. וכי אתי אביה לא בעיא קידושין אחרים (בה"ג). ויש אומרים שאינם קדושין, ואפילו מיאון אינה צריכה. ומכל מקום אין לאוסרה עליו, משום דתחשב כפנויה ועומדת אצלו בזנות^א, כיון שדרך קדושין ונשואין היא אצלו (רא"ש). הגה: ואפילו בא האב ומיחה, אין לאוסרה עליו ואין ביאתו ביאת זנות, ויכול לעכבה אצלו עד שתגדיל ויגמרו קידושיה, אלא שאם קדשה האב לאחר קודם שתגדיל, צריכה גט מתרוייהו^ב. (ריב"ש סי' קצ"ג, ושם כתוב דצריכה גט מהשני, והרב פסק דצריכה מתרווייהו). ויש להחמיר כסברא הראשונה. ויש מחמירים עוד לומר דכל שאביה במדינת הים, אפילו קדשה קטנה עצמה חיישינן שמא אם שמע האב הוי מתרצה, והוי ספק מקודשת^ג (מרדכי פרק האיש מקדש). מעשה בא' שגרש אשתו, ופסק עמה שהיא תטפל בבנותיו לזונן ולהגדילן ולהשיאן, וכן עשתה, ובא האב ומיחה בנשואי בנותיו הקטנות, ופסקו דאם צוה להשיאן ולהגדילן, מה שעשתה עשוי ואינו יכול למחות, ובלבד שציוה כן לפני עדים, כי שליח קבלה צריך עדים, כמו שנתבאר לעיל סי' ל"ה סעיף ג'. אבל אם אמר שיהא כח בידה להשיאן כשיגדלו, והיא השיאן בקטנותן, אין במעשיה כלום ויוכל למחות, דהרי שינתה ממה שציוה לה (ריב"ש סימן קצ"ג).

א. אינו נחשב כזנות: ט"ז,ב"ש – אמנם השו"ע בסי' א,ג כתב שקטן לא ישא אשה כיוון שאין הקידושין תופסים והוי כזנות, אך כאן שאין אביה נמצא תקנו לה חז"ל נישואין כדי שלא תהא הפקר.

ב. גט משניהם: ח"מ,ב"ש – תמהו מדוע צריכה מהראשון, הרי האב כבר קידשה לאחר.

ג. אביה במד"ה ונתקדשה:

ר"ת: חוששים שאביה היה מתרצה, וא"כ אפילו כשמקדשת עצמה היא ספק מקודשת מהתורה. אמנם קי"ל בסע' יא כרבינא, אך כשאביה במד"ה גם רבינא מודה שחוששים שנתרצה.

בה"ג: תיקנו שתהא כיתומה ויש כח לאחיה ואימה לקדשה מדרבנן ותיזקק למיאון.

רא"ש: לא תיקנו, אך מותר לה להישאר עימו בדיעבד ולא נחשב כזנות כי נעשה דרך קידושין.

ר' מנחם מיוני^[1],ר"ן: לא תיקנו, ואסור לה להישאר עימו שמא אביה במד"ה קידשה לאחר. ר"ת הקשה שא"כ גם אם אביה ימות תיאסר לכל העולם שמא קידשה אביה, והשיב ר' מנחם ששמא ימות אמרינן אך שמא מת לא אמרינן, ור"ת חזר וענה שמותר כי לעולם נמשיך לומר שלא מת כעת ויכולה להישאר עימו.

שו"ע: סתם כבה"ג וי"א כרא"ש.

רמ"א: יש להחמיר כבה"ג שזקוקה למיאון, ויש מחמירים עוד כר"ת שאפילו נתקדשה בעצמה היא ספק מקודשת מהתורה. ב"ש – לדעת הרא"ם המובא ברמ"א סע' ז שאב לא יכול לומר "צאי וקבלי קידושייך" ודאי שאינה מקודשת.

ח"מ,ב"ש: יש לחוש גם לר"ן, שאסורה להישאר עימו שמא אביה קידשה לאחר.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]