פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר לז כד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כד[עריכה]
האשה שאמרה: קדשתי את עצמי ואיני יודעת למי, ובא אחד ואמר: אני קדשתיך, נאמן ליתן לה גט להתירה לעלמא, אבל לא לכונסה (קידושין סג,ב). ואם כנסה, אין מוציאין מידו (רשב"א,ר"ן). (ואם יש עד אחד שהוא קדשה, מותר לכנסה לכתחלהא) (ר"ן פרק האומר).
א. עד אחד: ר"ן – נאמן, משום שאין אדם חוטא ולא לו. כמבואר בסיכום לסע' כא שני עדים בערווה נצרכים דוקא כשבא להוציא מחזקה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.